"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בניית העוצמה המדינית של ישראל

בניית העוצמה המדינית של ישראל

,עודכן

הביקור של רה"מ בנימין נתניהו בליטא ומפגש הפסגה שלו עם מנהיגי המדינות הבלטיות הם מרכיב חשוב באסטרטגיית בניית הבריתות של ישראל בשנים האחרונות. מתוקף חברותן באיחוד האירופי, ליטא, אסטוניה ולטביה מסוגלות להשפיע על מדיניות האיחוד כלפי המדינה היהודית. כמדינות לאום קטנות, שלחמו במשך עשרות שנים על עצמאותן, המדינות הבלטיות מבינות טוב יותר את הסכנות שמאיימות על ישראל.

הרוחות האנטי־ישראליות שמנשבות לעיתים בבריסל זרות למדינות הבלטיות. גם לשם מגיעים כמובן גלי הפרופגנדה, שמציגה אותנו באופן שקרי כתוקפנים וכובשים. אך העמים הבלטיים, למודי ההתמודדות עם פרופגנדה סובייטית, ניחנים ביכולת להבחין בינה לבין האמת. בליטא, אסטוניה ולטביה, ישראל נתפסת כדוגמה ומופת להקמת מדינה משגשגת בהיעדר משאבי טבע ובסביבה עוינת.

המדינות הבלטיות מעריכות את ההישגים הביטחוניים של ישראל. אמנם כל שלוש המדינות האלה הצטרפו בהזדמנות הראשונה לברית נאט"ו וביססו על כך את תפיסת ההגנה שלהן, אך למנהיגיהן ברור שמדינות קטנות שגובלות ביריבים היסטוריים חזקים ובלתי צפויים חייבות לדעת לדאוג לביטחונן בעצמן. ממי הן יכולות ללמוד כיצד לעשות זאת, אם לא מישראל? ככל שתתעמק הברית איתן, כך תתעצם התמיכה שהמדינות הבלטיות מעניקות לנו בארגונים הבינלאומיים. ליטא, אסטוניה ולטביה נוהגות כבר כיום להצביע עם ישראל, ומצופה מהן להרחיב את הגישה האוהדת גם לעבר ההכרה בזכויותינו בירושלים, ביהודה ובשומרון.

בשנים האחרונות ישראל בונה גשרים אל מדינות ואזורים שהוזנחו בעבר. פריצת הדרך לאפריקה, ההתקרבות המדהימה עם הודו, הברית של מזרח הים התיכון עם יוון וקפריסין, יחסים מיוחדים עם מדינות "קבוצת וישגרד", ועכשיו המהלך כלפי המדינות הבלטיות - כל אלה חוליות משמעותיות בבניית העוצמה המדינית של ישראל.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו