דיוויד בלאט צריך לתת יותר קדריט לליאור אליהו

באין כוכבים נוצצים במכבי, הסגל הרחב נותן את האפשרות לרגליים טריות כל הזמן על המגרש ולכל מיני סוגים של לחץ. זה טוב וזה יפה, אבל הסוציאליזם מוגזם. גם בהרכב שבו כמעט כולם שווים צריכים להיות כאלה ששוים יותר. דווין סמית' בעמדה מועדפת ובצדק הוא סוג של מבוגר אחראי. העניין הוא שגם ליאור אליהו צריך לזכות במעמד הזה וזה לא קורה בינתיים.

אליהו לא פותח, כי בלאט רוצה לתת ביטחון לקיינר-מדלי. בצעד הזה בלאט מהמר, כי פעם אליהו עולה טוב מהספסל (כמו במחצית השנייה) ופעם רע (כמו במחצית הראשונה). זה לוקסוס גדול מדי.

אליהו הוא זה שבעקיפין ניצח את המשחק הזה. בשיא ההתלהבות של אלבה בתחילת המחצית השניה, כשהיא נוטלת את ההובלה, הוא נכנס למגרש ושינה את המשחק. בתוך פחות מדקה היו סל, חטיפה ואסיסט. כשאליהו היה על המגרש מכבי היתה בפלוס 11. אחרי שהוא שם את מכבי על העגלה, הוא ירד לספסל שש וחצי דקות לסיום ולא חזר. זה כמעט נגמר רע.

אליהו הוא השחקן המוסר והיוצר הכי טוב במכבי. עוד לא נמצא השומר שיודע להתמודד איתו. גם בהגנה, שמוגדרת כצד החלש שלו, הוא תורם בניסיונות החוזרים והנשנים שלו לחטוף.

אליהו לא צריך להיות עוד שחקן בסגל. אחרי כל-כך הרבה שנים במכבי הוא זכאי למעמד מיוחד.

אחרי ה-0:12 בפתיחה חשבנו שזה הולך להיות עוד טיול. ששוב מכבי מפרקת קבוצה בחוץ כבר בחלק הראשון של המשחק, אבל לא אצל אלבה. עם כל הכבוד, הקבוצה הגרמנית היא לא שאלון ולא פרוקום. היא עשתה למכבי מה שמעט קבוצות עשו לה עד עכשיו - היא לחצה עליה על מגרש שלם במשך דקות רבות והקשתה מאוד על הצהובים.

בלחץ של הגרמנים אוחיון לא היה בתיפקוד מלא, היקמן לא סייע מספיק בהובלת הכדור ולוגאן היה מרוכז מדי בקליעה. בסופו של דבר אלבה לא יכלה להשלים את המלאכה, כי כדי ללחוץ כל כך הרבה דקות צריך יותר משמונה שחקנים. מכבי יכולה ללמוד מהמשחק הזה בלי לשלם מחיר. אחרי שיראו את קלטת המשחק, אלבה לה תהיה האחרונה שתלחץ עליה העונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו