"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ברקוביץ לא ואברמוביץ' כן?

,עודכן

לכאורה אין שום קשר בין תוכניתם של אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' בליל שבת, לבין הופעותיו של הפרשן הוותיק אמנון אברמוביץ' בחדשות ערוץ 2. למרות השוני הרב, קיים מכנה משותף: שלושת אנשי הטלוויזיה הללו מרשים לעצמם, איש איש בסגנונו, להשתלח ולהכפיש אנשים בצורה מבישה, מבלי לאפשר להם להתגונן.

ברקוביץ' ואסייג אינם מתחכמים. הם לא מתאמצים לנסח את דבריהם בסגנון גבוה, אלא מדברים בעברית יומיומית. אבל הם, בעיקר ברקוביץ', משתלחים באנשים מבלי לעשות חשבון, ואומרים כל שמונח על קצה הלשון.

לשיא הגיעו הבוטות וחוסר הטעם בליל שבת, כשהכדורגלן לשעבר תקף את כל הח"כים הערבים (כאילו כולם עשויים מקשה אחת), כינה אותם "מרגלים" והצהיר בגסות, קבל עם וטלוויזיה, שלא יהיה מוכן לראיין אף אחד מהם. למרות שהתוכנית הוקלטה קודם, לא הוצאו ממנה הדברים החמורים של ברקוביץ'. יש לברך על החלטת "קשת" לא לשדר השבוע את התוכנית.

לעומת השניים הללו, לאמנון אברמוביץ' מטרה ברורה: לשים קץ לשלטונו של בנימין נתניהו. הוא חותר לכך בעקביות מאז בחירתו לראשות הממשלה, ומבחינתו, כל האמצעים כשרים לכך. מזה שנים, הוא יושב באולפן על תקן הפרשן הבכיר ולא מסתפק בהעברת מידע המתבסס על הדלפות מפוליטיקאים, משטרה ופרקליטות - גורמים שמאסו בנתניהו - אלא מוסיף למידע "פרשנות" ארסית ברוח השקפותיו הפוליטיות.

כך למשל, בתחילת החודש, הגיע לאולפן טעון שנאה במיוחד בשל אישור חוק הלאום, ואמר שנתניהו "מוכן לרסק את אבני היסוד של קיומנו כדי להביא עוד כמה פירורים בבחירות", ואף האשים אותו שבזמן שהותו בארה"ב רצה למעשה לרדת מהארץ. שום מילה על תפיסתו ההיסטורית והלאומית של רה"מ.

בליל שבת האחרון הגיעה השנאה היוקדת שלו נגד רה"מ לממדים מחרידים, כשדיבר בלעג על כתבי האישום הצפויים לנתניהו והוסיף בזלזול: "נתניהו כותב את ההודעות לתקשורת לפני החקירה; הוא מתווכח עם עצמו". הוא בז לדבריו, שהתיק נגדו קורס, ואמר כי "מרוב דיבורים על קריסת התיק, הוא רק גדל".

לאחר מכן בריאיון עם שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, קרן מאושר, כשיעלון טען שרעיית רה"מ ראיינה את המועמדים לתפקיד המזכיר הצבאי, וביקש ממנו בהתלהבות, תוך צקצוק שפתיים לחזור שוב על דבריו ("תגיד עוד פעם, עוד פעם; אני קולט לאט"). את קודמו בתפקיד, אריאל שרון - שנוא נפשו של השמאל - החליט אברמוביץ ב־2005 לאתרג, כשיזם לשמחתו את עקירת יישובי גוש קטיף הפורחים על 8600 חלוציהם: "צריך לשמור על שרון כמו על אתרוג, בקופסה אטומה... לפחות עד תום ההתנתקות".

את ברקוביץ' ואסייג מעיפים, אבל מה מסוכן יותר לשיח הציבורי - התלהמות של שדר עממי בתוכנית צהובה, או מעילה מוצהרת של פרשן בכיר באמון הציבור?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גדעון אלון

הכותב שימש כתב פרלמנטרי במשך כ-30 שנה, רבות מהן מטעם "ישראל היום"

כדאילהכיר