אובאמה נבחר לכהונה שנייה, וישראל תעמוד כנראה בפני קשיים מדיניים עקב חילוקי דעות לגבי הפתרון הראוי של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. הנשיא האמריקני דרש בשנים האחרונות מישראל לתקן מייד את העוול ההיסטורי, שלטענתו גרמה הקמת מדינת ישראל לפלשתינים, על ידי הקמה מיידית של מדינה עצמאית. אבל צעד כזה יכול לגרור השתלטות של ארגון חמאס על המדינה שתקום, התקפה על מרכזי הערים בישראל ותגובה ישראלית חריפה, שתגרור את האזור כולו לעימות קשה. ואולם, החשש הזה אינו מונע מאנשי ציבור מרכזיים (לרוב בשמאל), ובייחוד מהנשיא פרס, מללחוץ בהתלהבות למימוש מהלך העלול להיות הרה אסון לשני העמים. התחרות הפוליטית חסרת הרסן מכה אנשים בסנוורים. לצד הסכנות בתחום המדיני, צריכה ישראל גם להיערך למשבר כלכלי עולמי בתקופתו של אובאמה (משבר שכבר התחיל לפגוע בייצוא הישראלי). הצעדים החיוניים בזירה המדינית תלויים, כמובן, בשיתוף גורמים חיצוניים שאין לנו שליטה עליהם. לעומת זאת יש לנו שליטה רבה בטיפול בבעיות הפנים שלנו, בייחוד בכלכלה, שהיא התשתית לעוצמתה, גם הביטחונית, של ישראל. אבל נראה כי עקב הלחצים הכבדים של בעיות החוץ (ומוראות קיום הקואליציה), ממשלת ישראל אינה מוצאת את הזמן והכוח להוציא לפועל רפורמות חיוניות שיש להן היכולת המוכחת להיטיב מהר את מצבנו, כך שישראל תוכל לעמוד טוב יותר בלחצים הקשים שיופעלו עליה בקרוב. דחיית הרפורמות עלולה לגרום למסמוסן, כך העבר מלמד. כבר נעשתה פגיעה רבה באפקטיביות של הרפורמה בריכוזיות בעת החקיקה, חרף היותה מהלך שיזם ראש הממשלה בתמיכת בנק ישראל. הזמן להכין את הרפורמות הוא עכשיו, כדי שלאחר הבחירות בישראל יוכל רה"מ להקדיש מייד מזמנו העמוס לעייפה כדי להמשיך בהן. כך יתייעל המשק, וישראל תוכל להתמודד בהצלחה עם המשבר העולמי החמור המאיים. הרפורמות בכלכלה חיוניות מפני שכדי לעמוד בתחרות הגוברת בעת משבר עולמי, חייבת ישראל להתייעל ולהוריד את המחירים המנופחים של תשומות הייצור שלה, המושפעות מהריכוזיות הרבה, מהמיסוי הגבוה, מיוקר המחיה המופרז, מכוחם של ארגוני עובדים מונופוליסטיים וממחירי חומרי הגלם והשירותים הגבוהים לעומת חו"ל. נפילה בייצוא, המהווה כשליש מההכנסה הלאומית, יכולה לגרום למשבר כלכלי חמור בישראל ולאבטלה המונית. יהיה על הממשלה גם להוריד את הוצאותיה המנופחות ולחסוך מיליארדים, שיאפשרו לה להוריד מסים לעת משבר, ולא להעלותם ולחנוק את הצמיחה, כתוכנית האוצר. יש גם להקל את הרגולציה הביורוקרטית, המבזבזת משאבים ופוגעת בכלכלה, בייחוד בעסקים קטנים. דה-רגולציה תייעל ותוזיל את תהליכי הייצור והייצוא. וכמובן, יש לפתוח את המשק לייבוא מתחרה, שיגביר תחרותיות ויוריד את המחירים המנופחים. צעדי התייעלות אלה יביאו להפחתה מהירה בהוצאות הייצור.
