מנגנון הגנה על ארגוני העובדים

שכר המינימום בישראל עלה ב־30% בשנה וחצי האחרונות. רק לפני קצת יותר משלוש שנים שכר המינימום עמד על פחות מ־3,500 שקלים וכיום הוא 5,300 שקלים - עלייה של יותר מ־50%. מדובר בעלייה בקצב שעסקים לא יכולים לספוג מבלי לגלגל אותו הלאה - ייקור כלל המוצרים והשירותים במשק. בתוצרת החקלאית זה ניכר במיוחד, מכיוון שמדובר בתחום שמעסיק עובדי כפיים המשתכרים שכר מינימום. בישראל, כמו בכל העולם המערבי, המקומיים לא מוכנים לבצע עבודות מסוג זה, גם אם הם מובטלים.

לכן שכר המינימום לא באמת מגן על העובדים המקומיים. במקרה הזה הוא מגן על ההסתדרות ועל חברות הביטוח, שנהנות מהפרשות מיותרות לפנסיה. מיותרות, מכיוון שמבחינת העובד הזר אין שום משמעות להפרשות לתקופה של ארבע שנים מכלל שנות עבודתו. לכן, לפני חזרתו הוא מושך את יתרת הכספים בהפסד גדול.

העסקת עובד זר יקרה כיום למעסיקיהם יותר משכר המינימום, מכיוון שחלות על המעסיקים עלויות נוספות של תיווך ואגרות, אלא שכאמור המקומיים הם כלל לא אופציה.

שכר המינימום בישראל עלה ב־30% בשנה וחצי האחרונות. רק לפני קצת יותר משלוש שנים שכר המינימום עמד על פחות מ־3,500 שקלים וכיום הוא 5,300 שקלים - עלייה של יותר מ־50%. מדובר בעלייה בקצב שעסקים לא יכולים לספוג מבלי לגלגל אותו הלאה - ייקור כלל המוצרים והשירותים במשק. בתוצרת החקלאית זה ניכר במיוחד, מכיוון שמדובר בתחום שמעסיק עובדי כפיים המשתכרים שכר מינימום. בישראל, כמו בכל העולם המערבי, המקומיים לא מוכנים לבצע עבודות מסוג זה, גם אם הם מובטלים.

לכן שכר המינימום לא באמת מגן על העובדים המקומיים. במקרה הזה הוא מגן על ההסתדרות ועל חברות הביטוח, שנהנות מהפרשות מיותרות לפנסיה. מיותרות, מכיוון שמבחינת העובד הזר אין שום משמעות להפרשות לתקופה של ארבע שנים מכלל שנות עבודתו. לכן, לפני חזרתו הוא מושך את יתרת הכספים בהפסד גדול.

העסקת עובד זר יקרה כיום למעסיקיהם יותר משכר המינימום, מכיוון שחלות על המעסיקים עלויות נוספות של תיווך ואגרות, אלא שכאמור המקומיים הם כלל לא אופציה.

ערן בר־טלמנגנון הגנה על ארגוני העובדים