"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שוויון לבעלי מוגבלויות: הדרך עוד ארוכה

,עודכן

החודש אנו מציינים 20 שנים לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שתכליתו ״להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד״.

הסיבה המרכזית לחקיקת חוק זה היתה ההכרה כי אנשים עם מוגבלות חווים הדרה ואפליה בכל תחומי חייהם, אשר משפיעות באופן דרמטי על יכולתם להשתלב בחברה, להשפיע עליה, לבטא את העדפותיהם ולעצב את מציאות חייהם כרצונם. נוסף על כך, החוק התמקד בצורך בשינוי מבני, כולל במנגנונים היוצרים ומשמרים פרקטיקות שמונעות הזדמנויות אמיתיות.

ב־20 השנים מאז נחקק החוק, היינו עדים לקידום מדיניות הנשענת על שיח זכויות והכלה בתחומי החיים השונים, לפיתוח משמעותי של רצף שירותים בקהילה, לקידום הנגישות הפיזית ונגישות השירות לאנשים עם מוגבלות, לפעילויות אקטיביות לצמצום הסטיגמה והאפליה כלפי אנשים עם מוגבלות ולהצטרפות למדינות רבות שחתמו על אמנת האו״ם בדבר זכויותיהם ואשררו אותה.

עם זאת, יש עדיין מקום רב לשיפור. כך למשל, מדו"ח של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לשנת 2017, עולה כי 1.4 מיליון אנשים עם מוגבלות בישראל עדיין מוצאים את עצמם בשולי החברה, נתקלים בהיעדר נגישות, מקבלים שירותים לא מספקים לעיתים ולא מקבלים הזדמנות שווה לרכוש השכלה, להשתלב בשוק התעסוקה ולהיות חלק בלתי נפרד מן החברה. כתוצאה מכך הם משכילים פחות, עובדים פחות ומתקשים יותר לכסות את הוצאותיהם החודשיות. אנשים עם מוגבלות גם מדווחים לעיתים קרובות יותר על תחושת בדידות ועל היעדר חברים.

יישומו של רוח החוק הלכה למעשה משמעו קידום מתן השירותים בתחומי הדיור, התעסוקה, החינוך וההשמה, קידום איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות והשתלבותם החברתית, הפחתת החסמים הקהילתיים וצמצום הסטיגמה והאפליה שעדיין קיימות כלפיהם.

הרעיון המכונן בא לביטוי באמנה הציבורית שיזמנו, הקוראת להכלה ולהשתלבות בחברה של אוכלוסיות עם מוגבלות, שעיקרה: "במלאת 70 שנה למדינת ישראל וברוח אמנת האו"ם, אנו קוראים לפעול למען קידומם של כל אזרחית ואזרח בחברה הישראלית - ללא הבדל על רקע של לקות או מוגבלות".

מפרספקטיבה של 20 שנים ביישום החוק, מחקר ועשייה בשטח - נראה שאפשר להוביל לשיפור ממשי בקידום הזדמנויות חיים של אנשים עם מוגבלות, אבל עוד דרך ארוכה לפנינו, במישור הלאומי ובהתייחסות הפרטית של אזרחי ישראל.

הכותב הוא מנכ״ל בית אקשטיין מקבוצת דנאל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר