"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פייסבוק בשירות מכחישי השואה

,עודכן

בעוד פרלמנטים במדינות דמוקרטיות דנים, לעיתים, בסוגיית "חופש הדיבור - מהו?", מתפרצת לה לשיח העולמי, החופשי, דעה שעלולה לבטל כל סייג המוטל בספרי החוקים על התבטאות כלשהי, ללא כל מגבלה ובלא שיוטלו על המתבטא - בין שהוא מכפיש או מעליל - עיצומים כלשהם. לא תוטל עליו חובת התייצבות במשפט, אם הליך כזה ייפתח נגד המעליל או המכפיש. אולי הוא אף יוכתר, מי יודע, בתואר לוחם עז למען חופש הדיבור - חופש במשמעותו המוחלטת.

חופש דיבור במשמעותו המוחלטת, המתירה כל אמירה ברבים, אינו קיים במדינות דמוקרטיות. גם בחוקיהן מצוינות המגבלות, קשיחות או רפות, על החופש להתבטא. זו כלל וכלל איננה סוגיה עקרונית פילוסופית. בעצם הימים האלה, הסוגיה הזאת יכולה להטריד את מוחותיהם של כשני מיליארד בני אדם.

שני מיליארד בני אדם הוא מניינם של חברי הרשת החברתית הענקית "פייסבוק", מייסודו ובבעלותו של מארק צוקרברג, היושב בקליפורניה. רק בימים אלה אמר צוקרברג, בראיון, כי לא ישלול את פרסומה של דעה שיש בה משום הכחשת השואה. צוקרברג, יהודי, אמנם גינה התבטאויות כאלה, אך ציין כי רשת פייסבוק תכיל דעה זו, שלילית ככל שתהא. היא לא תימחק.

הוא נימק כי אכן קיימות דעות הנתפסות כשגויות על ידי רוב בני האדם, או חלקם. לאמירה זו של צוקרברג השלכות אדירות ממש. כי אם, כפי שצוין למעלה, חוקים של מדינות חופשיות, דמוקרטיות, מציבים סייגים לחופש הדיבור, אמירתו של צוקרברג עלולה לחולל גל אדיר של הבעות אנטישמיות שיפורסמו ברשת החברתית אדירת התפוצה. כך, למשל, יוכל להיכלל בפייסבוק המסמך המזויף, אך הנפוץ למרבה הצער, "הפרוטוקולים של זקני ציון".

אמנם, בשער הכניסה לפייסבוק ניצב מעין מחסום, הבולם פרסום מסוכן, שעלול לגרום לפגיעה פיזית. כמו כן, ניתן לומר כי בפייסבוק מעדיפים ומבליטים פרסומים "חיוביים" על פני פרסומים "רעים". מדוע כה מסוכנת הדעה המקילה, לפי צוקרברג, המתירה מתן פומבי ל"קביעה" כי השואה כלל לא היתה? הרי מעתה, כל המתכחשים לאירוע הטרגי ביותר בתולדות האנושות ייצאו ממחבואיהם ויכחישו באדיבות פייסבוק את קיום השואה.

לי לא ברור אם באמת, לנוכח הפעילות ההמונית בפייסבוק של כשני מיליארד בני אדם, אכן יוכלו להיחסם דעות פוגעניות, מסיתות, המסכנות חיי אדם. האם תוכל הטכנולוגיה לגבור על פומביות כה רחבה שתינתן לעלילה, להכחשה? בקרב אותם מיליארדים יהיו רבים אשר לא יבטאו בפומבי שקרים ועלילות, עקב מגבלות החוק במדינותיהם. אבל "פייסבוק" כבר כונתה "ממשלה עולמית", עקב פרישתה ברחבי כדור הארץ. לפיכך, האם אפשר לגבור על מערכת ערכים שלילית, הנקבעת על ידי "הממשלה העולמית", ולא רק על ידי מדינה דמוקרטית כלשהי?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר