"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חובה לקצץ את ימי החופשה הרבים

,עודכן

2.2 מיליון תלמידי הגנים ובתי הספר נמצאים בחופשת הקיץ. באמצע החופש הגדול זה נראה כאילו יימשך לנצח. ההורים מחפשים דרך להעסיק את הילדים; הסבים והסבתות כבר מותשים; וההוצאות הכלכליות לקייטנות גבוהות מאוד.

כל ניסיון להפחתת ימי החופשה הרבים של תלמידי ישראל לא צלח. להורים יש כל הסיבות לחוש תרעומת על שהם נאלצים להשקיע משאבים רבים כדי לתת מענה לבעיית החופש הארוך. לתלמידי התיכונים יש 86 ימי חופשה בשנה, ולתלמידי היסודיים וגני הילדים 76 ימים. זה לא כולל חגים ומועדים. הדבר חמור במיוחד גם בשל הפסד ההספק האקדמי השנתי של התלמידים.

משרד החינוך אמנם יזם את "בית הספר של החופש הגדול", אך איכותה של התוכנית תלויה בין השאר במשאבי המוסד החינוכי, בהורים וברשות המקומית המתקצבת אותו. בסופו של דבר, יש לומר את האמת, זו רק שמרטפות והיא רחוקה מתפיסתו הבסיסית של בית הספר כמקום לימוד. היוזמה הזו חשובה רק לפתור בעיה אחת: ימי העבודה של ההורים שאינם יכולים להיעדר מעבודתם.

הפסד ימי לימוד רבים הוא עניין מטריד, ויש בו להגדיל את אי השוויון החברתי. העשירונים העליונים יכולים להרשות לעצמם להיעדר מעבודתם יותר מאחרים, ולמצוא פתרונות רבים בכסף; ילדיהם נמצאים בקייטנות איכותיות, במסגרות מעשירות, במחנות קיץ בחו"ל ובשיעורי השלמה פרטיים בתקופת התיכון כפיצוי על מחסור בהוראה. האוכלוסייה החלשה תיאלץ לוותר על ימי עבודה או להסתפק בפתרונות זולים ופחות איכותיים להפסד הקיים.

בשנת הלימודים הקרובה, שבוע לאחר החזרה ללימודים, יחלו חגי תשרי וביניהם שוב גמגומי ימי לימוד, ללא אפשרות לקשור אותם ליחידה משמעותית אחת. הימים הפוריים ביותר להוראה הם בין החזרה מחופשת סוכות לפסח. מה שבא לפני ואחרי הוא רק בונוס.

כל אלה פוגעים ברצף הלימודי ובמספר שעות ההוראה בפועל, כפי שמתוכננות ביעדי מערכת החינוך. זה אולי אחד ההסברים למקום הנמוך של הישגי מדינת ישראל במבחנים משווים. מערכת החינוך סובלת מחוסר רציפות של הוראה משמעותית בשל חופשות רבות וחגים ביניהן.

כדי להתגבר על הבעיה חובה לפתוח את הסכמי העבודה עם המורים ולצמצם את ימי החופשה הרבים. בתמורה, יש לפצות את המורים באופן משמעותי על אובדן ימי חופשתם. מוטב לשלם שכר גבוה מאוד לימי החופשה שיהפכו לימי עבודה, ובלבד שמערכת החינוך בישראל תוכל לתת מענה לבעיות ימי החופשה ואי הרציפות הלימודית. המצב כיום הוא פגיעה חמורה במשק, בהישגים האקדמיים, וחמור מכל - מגדיל את אי השוויון החברתי בין עניים לעשירים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר