התצרף, הפאזל, של רעש האדמה העולה מהאיחוד בין בנימין נתניהו לבין אביגדור ליברמן, רחוק מלהיות שלם. התמונה חלקית, הכל רוטט. דבר אינו מובטח. ידיעות דרמטיות מעורבות בשמועות. אמש טען פרשן ערוץ 2 אמנון אברמוביץ' כי יש ביניהם הסכם לרוטציה בראשות הממשלה. זו יכלה להיות פצצה פוליטית שתייצר רסיסים רבים, אך כל המעורבים נדרו כי מדובר בברווז עיתונאי. גירסה שלא תמלא תפקיד במערכת הבחירות. נתניהו וליברמן הסבירו נכון שכל איחוד בין מפלגות אשר מצמצם את מספר הסיעות בכנסת הוא צעד רצוי, מומלץ. בעיקר למי שמבין כי עדיף ממשל הנשען על שני גושים גדולים ועוד כמה מפלגות לוויין זעירות. אך נראה כי זו לא היתה הסיבה היחידה למיזוג. על נתניהו ריחפו שובו של אריה דרעי לזירה, האפשרות שאהוד אולמרט יילך בעקבותיו ופרישתו הזמנית של משה כחלון מהליכוד. על ליברמן איים בעיקר יאיר לפיד. ארתור פינקלשטיין האגדי יעץ להם להתאחד. האם כוחם המשותף יגדל? אין ראיות לכך מאיחודים פוליטיים בעבר. אבל הדמוגרפיה של החברה השתנתה. ייתכן כי גוש כזה יתחזק או לפחות ישמור על כוחו - 42 מנדטים. אם זה יקרה, נתניהו וליברמן יהיו שבעי רצון. הסקרים טרם שוגרו לציבור, וגם התוצאות הראשונות אינן משקפות את המצב לאשורו. בנתונים אלה יש שתי אפשרויות: שצעד כזה יצבע את הרשימה המשותפת בצבע רוסי ויעביר כמה מנדטים לש"ס, ומנגד קיימת אפשרות שבאיחודם החלישו נתניהו וליברמן את כושר המיקוח של ש"ס. עם סיעה כה גדולה - ונוכח שמאל-מרכז המפוצל לשלוש או ארבע רשימות - הם יכולים לבנות קואליציה הדומה לזו של אריאל שרון בזמנו. יש בהסכם עוד אמירה ברורה: ציפי לבני, חיים רמון, יאיר לפיד ואריה דרעי מעולם לא שללו אפשרות של חבירה קואליציונית לליברמן. אמש שיגר להם ליברמן גט כריתות. אי אפשר להשיגו אלא בטלפון שבלשכת נתניהו. לנוחותם של נתניהו וליברמן, ספק אם יעלה בידי יריביהם להתגבש לרשימה משותפת מנגד. מיצובו של ליברמן במקום השני ברשימת "הליכוד ביתנו" בעייתי. לא בגלל עמדותיו המדיניות, שכן הוא יותר מעשי ומתון מכפי שמתנסח באו"ם ובאוזני שגרירים זרים. הקושי עם ליברמן הוא בשני תחומים אחרים: לשון האיומים שהוא נוקט כלפי ערביי ישראל, אשר מהדהדת בכל רחבי העולם, ועוינותו לשלטון החוק. בתקופת הכהונה האחרונה עלה בידי בני בגין, דן מרידור, גדעון סער וראובן ריבלין, בצירוף אהוד ברק מחוץ לליכוד אבל בתוככי הקואליציה, לבלום כמה מגמות חקיקה מסוכנות. האם יפחת משקלם מכאן ואילך? בעיקר כשתיק החקירות הנצחי של ליברמן טרם הוסר משולחנו של היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, והכל מעריכים כי יגיע סוף-סוף אל קו הסיום לפני מועד הגשת הרשימות לכנסת ה-19, החל ב-6 בדצמבר. אם ייאלץ לפרוש, יאמרו הפרשנים כי האלים שוב אוהבים את נתניהו. האיחוד יתקבל במשיכת כתף בליכוד, אבל מעטים בלבד ייצאו נגדו בפומבי. הוא יאושר - וכל מי שרואה עצמו יורש בכוח לנתניהו באחת מתקופות הכהונה הבאות יחוש באורח טבעי כי רחק מהגשמת שאיפתו האישית. זה לא מספיק כדי לסכל את האיחוד. להפך, כל מי שיקום נגדו ייחשב בשורות הליכוד כמי שמחבל באינטרס של המפלגה. המהלך של אמש הוא רק שריקת הפתיחה.
