כשדשאן שחרר את הסוסים, הם דרסו

1.שישה שערים, שער עצמי ושער זכות של אותו שחקן, פנדל בהחלטת שופט טלוויזיה - גמר מונדיאל 2018 הבטיח לנו כל כך הרבה וגם הצליח לקיים. כשהשופט הארגנטינאי נסטור פיטאנה שרק לסיום, הקהל רצה שהמשחק ימשיך עוד. טוב, פרט לאוהדי צרפת כמובן, שחגגו את הזכייה 20 שנה אחרי נבחרת הקסם של זידאן.

וגם לנבחרת הזו יש הרבה קסם, וים של כישרון, אבל המאמן דידייה דשאן, בהחלטה מודעת היטב, מרסן אותו בחלק הראשון של המשחק. עד כמה מרסן? שבע בעיטות לשער של הקרואטים מול אחת בלבד של הצרפתים. המחצית נגמרה ביתרון 1:2 לצרפת. ככה, בגישה איטלקית, צרפת כבשה שני שערים מאיום אחד על השער. זה אולי מעצבן את הצופה בבית וביציע, אבל זה לא ממש יפריע למיליונים שחגגו הלילה ומחר בשאנז אליזה את המשך חגיגות יום הבסטיליה. וכך דשאן נכנס לרשימה מצומצמת של אלה שהניפו גביע כשחקן וכמאמן.

2.עוד לפני המשחק, ובוודאי גם במהלכו, הקהל הקרואטי עשה בית ספר לזה של הצרפתים. במספרים, בעידוד ובשירה הבלתי פוסקת. זה תרם לאנרגיות של הקרואטים במחצית הראשונה, אבל לא הספיק לשנייה, כשדשאן שחרר את הסוסים מהאורווה והם דרסו. מימין, משמאל, מכל כיוון. ההגנה הקרואטית העייפה משלושה משחקים של 120 דקות לא עמדה בזה.

3.פול פוגבה עבר שנה של סירוס יכולותיו המקצועיות במנצ'סטר יונייטד. לאורך כל המונדיאל הזה וגם הערב בגמר ראינו למה הוא מסוגל. השער, מסירות הזהב ובעיקר חדוות המשחק. נראה אם ירצה להמשיך אצל מוריניו בעונה הבאה.

4.המונדיאל הזה נגמר בקול תרועה רמה במיוחד. גמר אדיר, שסיים טורניר נפלא והשאיר טעם של עוד, אבל מעורר הרבה תהיות מה יהיה בעוד ארבע שנים וארבעה חודשים בקטאר. זה יהיה שונה בכל כך הרבה מובנים, ולנו נשאר רק לקוות לטורניר מרגש כמו זה שהרגע הסתיים. להתראות מונדיאל, שלום גביע הטוטו.