האיחוד האירופי: אשליית ההלוואות | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האיחוד האירופי: אשליית ההלוואות

0

מה שקורה היום בכלכלת האיחוד האירופי צריך ללמד לקח את כולנו, ובעיקר את אלה האחראים לניווט כלכלה לאומית. להערכתי, האיחוד לא יוכל להמשיך להתקיים לאורך זמן במתכונתו הנוכחית, שכן הכישלון הקולוסאלי הקשור בו הוא בעיקרו מבני, ופער מבני זה ימשיך ויתקיים זמן רב.

קודם שהורחב האיחוד היה ברור לכל כי יש פערים ממשיים וניכרים בין הכלכלות החזקות באירופה, דוגמת אלה של הולנד, בלגיה, דנמרק, גרמניה, אוסטריה וצרפת, לבין ארצות יוון, ספרד, פורטוגל, ואפילו איטליה. לא מדובר רק בפערים של תפוקה לנפש, טכנולוגיה או שיטות ייצור ויכולת ניהולית, אלא גם בפערים עמוקים של מנטליות לאומית.

הרחבת האיחוד נעשתה מתוך הנחה שמדינות שכלכלתן ברמה נמוכה יותר תסגורנה את הפער במסגרת השותפות עם המדינות החזקות. כך הפך האיחוד האירופי להיות שוק אחד המבטל מכסי מגן ומאפשר מעבר חופשי של מוצרים, ובמידה מוגבלת גם של שירותים וכוח אדם, באופן שכולם כפופים לאותם עקרונות של ניהול כלכלה לאומית דוגמת גירעון תקציבי שאינו עולה על שלושה אחוזי תוצר. מערכת ביורוקרטית אדירה, שבה מובטח ייצוג לכל אחת מ-28 המדינות, הוקמה בבריסל כדי להבטיח קיום תנאים מוסכמים של ניהול כלכלה לאומית ועמידה בקריטריונים מוגדרים בהסכם.

ואכן תקופה מסוימת חיו כולם באשליית ההצלחה, אולם בפועל המערכת הפיננסית האירופית החזקה, בדומה לזו בארה"ב, נהגה בחוסר אחריות משווע. בנקים מגרמניה, מבלגיה, מצרפת ומאוסטריה החלו מזרימים סכומי עתק כהלוואות למדינות שכלכלתן עדיין מצויה הרבה מאוד מאחור. אותן מדינות הצליחו להגיע לרמת חיים גבוהה יותר ולהציג מידה מסוימת של הצלחה, אבל זה היה בעקבות הזרמת כספים שמקורם אינו בייצור ואינו בהעלאת התפוקה ובהתחזקות, אלא בנטילת הלוואות. התפיסה של חוסר אחריות תקציבית שלטה, לצד האמונה שאפשר להמשיך ללוות בלי להציב גבולות.

אין הדבר שונה בהרבה מעסק הנוטל הלוואות בהנחה שיחזירן - ולא על ידי נטילת הלוואות נוספות, אלא מתוך הפעילות המחזורית ומתוך הרווחים שהוא מייצר בעצמו. ואולם בכל מצב של לקיחת הלוואות יש גבול עליון, החושף את המצב האמיתי לאשורו. כך ממש קרה גם באיחוד האירופי, הנמצא כיום במשבר כלכלי עמוק.

ישראל הקטנה - בעקבות הצמיחה שאותה חווינו מ-2004 - מצטיירת היום ככלכלה חזקה. הדבר משתקף בשערי החליפין בשוק הפתוח, בהתחזקות השקל לעומת המטבעות המובילים בעולם ובהעלאה משמעותית בתוצר לנפש. אמנם המגזר העסקי של מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים הוא שיצר את הצמיחה, אך צמיחה זו נתמכה במדיניות של אחריות תקציבית, שהיא אבן היסוד להצלחתה של כל כלכלה לאומית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר