להיזהר מיד רופסת מדי | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להיזהר מיד רופסת מדי

0

הקריאות האופוזיציוניות לממשלה להימנע מהסלמה בלחימה ברצועת עזה עלולות לעורר רושם מוטעה - וגם מזיק - כאילו לישראל יש עניין בירי. אין דבר קל מאשר להניח כי אש בדרום הארץ תמלא את הקלפיות בפתקי הבוחר של בנימין נתניהו ושל אהוד ברק. מי שהזדון מתניע את פעילותו נתפס לטיעון זה בקלות.

מערכת הבחירות על גבם של תושבי היישובים בעוטף עזה מתנהלת בתחכום. לא מעזים לומר לממשלה לחזור למדיניות ההבלגה, וגם לא מאשימים אותה בגובה העיניים כאילו היא יוזמת את החיכוך באש, אבל קוראים לה להימנע מהסלמה ומהידרדרות, וההקשר התת-מודע והמרומז ברור.

לא כל כך חשוב אם התבטאויות כאלה מוסיפות כמה קולות למפלגת אופוזיציה זניחה, ואולי אפילו גורעות, מפני שהן מכעיסות בוחרים שניחנו ביושרה. מה שחשוב הוא שהממשלה לא תושפע מהן. ממש כפי שיש לשלול כל אפשרות שהממשלה תחריף את העימות הצבאי יותר מן הנחוץ, כך עליה להיזהר שמא היא נמנעת ממעשה צבאי כזה או אחר כדי לא לאפשר פתחון פה לאופוזיציה; או נמנעת מפעולה מסוכנת - בתנאי שהיא חיונית - רק מפני שכישלון ימלא את החלל בקולות צרודים התובעים חקירה ופיטורים והדחת קצינים ואישים בכירים.

אין ספק כי ממשל חמאס שולט בעזה. הראיה לכך היא שכאשר הגיע הנדיב הידוע מקטאר, עלה בידי איסמעיל הנייה לבלום את ירי הטילים והמרגמות לעבר ישראל. אפשר שהוא מחדש את האש בתחושת ביטחון שהמצור על הרצועה התרופף ובקרוב יגיעו גם אורחים מטורקיה וממצרים. זאת על רקע ההתמודדות הפנימית בין חמאס לבין הג'יהאד האיסלאמי, ואלה כאלה עושים "חאפלה" של אש על חשבון הישראלים שבפאתי הגבול.

לא ההבנה להתפתחות הפנימית בעזה, ולא ההחשדה כלפי הממשלה בירושלים שהיא מדורבנת משיקולים של בחירות, צריכות להשפיע על גובה הלהבות בתגובה הישראלית. יש להיזהר מיד חזקה מדי? נכון, אבל לא פחות מכך גם מיד רופסת מדי. מקבלי ההחלטות חייבים לקיים על כך דיאלוג עם עצמם.

לכאורה אפשר להטיח בממשלה כי ההודעות של נתניהו וברק ואבי דיכטר על מיגון עוד 1,700 בתים בעוטף עזה הן חלק ממערכת הבחירות, שנכנסה כבר להילוך ראשון. זו טענה שאינה ניתנת לבדיקה, איש באמונתו או בחוסר אמונו יחיה. הישראלי המצוי זוכר כי הממשלה הקודמת התעמתה עם בג"ץ מפני שבהתבסס על הצהרותיה תבע ממנה בית המשפט למגן את היישובים, והשרים לא רצו.

אך אפילו ייאמר כי הבחירות ממלאות תפקיד בהחלטה הדרמטית למגן בתים ביישובים, ראוי לזכור שתי עובדות בסיסיות: בכל מה שקשור במיגון - גדר ההפרדה ביהודה ובשומרון, בירושלים ולאורך הגבול עם מצרים - ישראל תמיד לוקה בפיגור. ממשלות קודמות, ואולי גם הנוכחית. אף על פי כן - אם מעז יצא מתוק, אם מתוך שלא לשמה יצא לשמה - מה טוב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר