ישראל במרכז

בשעה ארבע לפנות בוקר שעון ישראל, קרן אור פניהם של ברק אובאמה ומיט רומני. בחדרי האיפור יודעים כי הבוהק מעיד על זיעה בטרם תבצבץ. סימן להתרגשות או למתח, ולעיתים מפני שהמזגן אינו פועל כראוי. אובאמה היה רהוט במשהו מרומני. המועמד הרפובליקני כמו נתעכב בהיפתח המשפט שבפיו. באנגליה זה יתרון. לא ברור כיצד מקבלים זאת הצופים בארה"ב.

שניהם ידעו כי צופיהם התעניינו במצב הכספי של הכלכלה הלאומית וברמת התעסוקה. לפיכך היטו את הוויכוח ממדיניות החוץ לעניינים אלה. הסחר עם העולם, לא מדד הדמוקרטיה בארצות שהן בעלות ברית או יריבות.

בטובתה ושלא בטובתה נגררה ישראל למלא תפקיד מרכזי במחלוקת. בפי אובאמה היו שני טיעונים: כל עוד הוא מאכלס את הבית הלבן לא תהיה לאיראן פצצה גרעינית; ולא היה מי שפיטם כמותו את ישראל בסיוע ביטחוני - החל ב"כיפת ברזל" וכלה בתרגיל צבאי משותף הנערך ממש בימים אלה. הסיוע הצבאי הוא עובדה ואילו הצפי באשר לעתידו של מיזם הגרעין האיראני הוא עניין להערכה ולמחלוקת, ואין לאיש הוכחה מוצקה.

מנגד, רומני טען כי אובאמה התעורר מאוחר מדי לסכנה שבפיתוח הגרעיני באיראן, ובעיקר - ועל כך לא התעכב כראוי - הוא הכישלון המוכח-גם-מוכח של הנשיא המכהן בניהול המדיניות האמריקנית נוכח "האביב הערבי". בסעיף זה היה בידי רומני פוטנציאל לנוק-אאוט. אך הנושא עבר כמעט בלי להותיר את רישומו, יתרון בנקודות לכל היותר.

כמו בחוק הכלים השלובים, העימות המילולי אובאמה-רומני בסוגיה זו יגלוש גם למערכת הבחירות בישראל. אין ספק כי אם בנובמבר יגבר רומני על יריבו, ישמש הדבר כטיעון חזק בפי תעמלני הליכוד כי לעת הזאת אין לישראל ראש ממשלה מתאים מבנימין נתניהו. גם ההפך נכון בפי יריבי הליכוד למקרה שאובאמה יגבר.

לא ברור אם שני טיעונים אלה נכונים. אך במאבק הדימויים המתקיים במערכת בחירות - שלא תמיד תואם את המציאות - טיעונים כאלה בעד ונגד יתפסו את מקומם בדרך לכנסת ה-19 שתיבחר רק בינואר 2013.

העימות הטלוויזיוני הוא מסורת כמעט מחייבת בארה"ב. היא התגבשה בישראל, אבל נקטעה על ידי אהוד ברק ב-1999. הדיון האחרון ברמה של מפעל לאומי המשודר בכל הערוצים התנהל בין נתניהו לבין שמעון פרס ב-1996. מועמד העבודה זילזל והתרשל, ונכשל.

אחר כך היו עימותים פרטיים: בין נתניהו לבין יצחק מרדכי בהיעדרו של ברק לפני 13 שנים, שמועמד הליכוד התחרט על השתתפותו בו, ובין בני בגין לבין אהוד אולמרט על רקע משאל העם בליכוד בעת ההינתקות מעזה. עתה שוקלים לחדשם כיוזמה פרטית ובצורת סימפוזיון רב-משתתפים. לא יעיל. אם כבר כי אז בשבוע האחרון בין שני המובילים בלבד. בתנאי שייאותו, ובמסגרת הדומה להידיינות האמריקנית שהתקיימה בישראל עד לפני 16 שנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו