קחו מועמד רפובליקני חסר ניסיון בנושאי חוץ מול נשיא מכהן עם הישגים מוגבלים מאוד במדיניות חוץ, תוסיפו לזה ידיעה מרעישה של ה"ניו יורק טיימס" על מו"מ ישיר בין וושינגטון לטהרן בסוגיית הגרעין (המוכחש על ידי שני הצדדים), תבזקו על התערובת שוויון בסקר אחרון של NBC ושל "וול-סטריט ג'ורנל" - ותבינו מדוע עימות מספר שלוש בפלורידה הלילה הופך לקריטי במירוץ המרתק לבית הלבן. גם אם הכלכלה תכריע את הבחירות, יש פתאום, על פי ה"ניו יורק טיימס", גם לטהרן (כמו ב-1980) מה להגיד. אמריקה כמעצמה בעידן אובאמה אולי בדעיכה, אבל בחירות 2012 הן עדיין הסיפור העולמי הלוהט ביותר היום. המירוץ במדינות המתנדנדות פינה את מקומו בימים האחרונים לעיסוק בנושאי חוץ, שלא זכו ליותר מדי זמן בשני העימותים הראשונים. חילופי הדברים בין המועמדים, עם התערבות חד-צדדית של המנחה קנדי קראולי (לטובת הנשיא) בנושא לוב, היו רמז לצפוי היום. אם חשבנו כי מתקפת הטרור, שלא פורשה כהלכה שמונה ימים על ידי הממשל, תהיה מקור ההתנצחות העיקרי בין שני היריבים בפלורידה, ה"ניו יורק טיימס" בא אתמול והוסיף פלפל נוסף לעימות. איראן, כך חושף העיתון האמין, מוכנה בתום מגעים חשאיים לנהל מו"מ ישיר עם "השטן הגדול". רשת NBC באה והוסיפה עוד תבלינים, וחשפה כי ישראל והמעצמות השותפות לשיחות הגרעין היו מודעות לשיחות בין איראן לארה"ב. ידיעה מפתיעה? בעיקר מהכיוון האיראני, מאחר שברק אובאמה מיומו הראשון בתפקיד שאף לדיאלוג ישיר עם איראן. אם הדיווח אכן נכון, אפילו בחלקו, איראן מוכנה להעניק סיוע לא מבוטל למחנה הדמוקרטי. תארו לעצמכם הודעה של הממשל לפני הבחירות על סוג של הקפאה זמנית של העשרת אורניום מצד איראן, או הבטחה להעשרה ברמה נמוכה תמורת הסרה מצד ארה"ב של חלק מהסנקציות הכלכליות, והנה אובאמה יכול להציג לבוחרים הישג מדיני משמעותי ראשון בנושאי חוץ. שהרי דעת קהל לא רוצה איראן גרעינית, אך גם לא מעוניינת במלחמה. אין ספק כי מדובר בהימור לא קטן של אובאמה, מאחר שהקפאת חלק מהסנקציות תהיה פרס לטהרן על משיכת הזמן בסוגיית הגרעין מאז החלו השיחות בז'נבה ב-2009 - שיחות שרק קירבו את טהרן למטרה העיקרית, פצצה גרעינית. שני מועמדים התייצבו הלילה זה מול זה, ולכל אחד מהם תפיסה שונה בסוגיית הגרעין: ממשל אובאמה מעוניין מהיום הראשון בשיחות עם טהרן ומוכן לקבל פרויקט גרעין איראני ואפילו העשרת אורניום לרמה נמוכה; ומנגד רומני, שבדומה לירושלים, אינו מוכן לקבל פרויקט גרעין איראני אזרחי או צבאי ודוחה על הסף כל העשרת אורניום מצד איראן. ואולי בכלל האיראנים רק מפגינים הגינות בסיפור הזה: בבחירות 1980 פרשת בני הערובה האמריקנים השפיעו על הפסדו של קרטר הדמוקרט. אולי הפעם האיראנים רק מבקשים לאזן ולסייע לאובאמה לנצח את המועמד הרפובליקני.
