רוץ, בני, רוץ

בעידן המכתבים, שקדם לדואר האלקטרוני, נהג בני בגין להוסיף לחתימתו הערה כי הוא "חבר הכנסת ה-12", או ה-13, או ה-14, לפי המועד. גם עתה הוא מוסיף מדי פעם לחתימתו את ההערה בדבר היותו "שר בממשלה ה-32". אין זה מקרה. מאז הגיע הדוקטור לגיאולוגיה לעולם הפוליטי הוא סבור שהמעבר מתקופת כהונה אחת לבאה אחריה אינו מובן מאליו. לא נכון שההמשך הוא השיגרה ורק הפרישה חריגה. להפך, כל מערכת בחירות היא סיבה להרהור אם להמשיך.

זה מה שקורה עתה. הוא שוקל. בפועל קיווה כי הכנסת תשלים את ימיה, ובמלאות לו 70 יפרוש. אך היא הקדימה בשנה והוא בוחן. בימים, שבהם אפילו בעיתון "הארץ" פירסם עורכו לשעבר דיוויד לנדאו מאמר מקומם שכותרתו "תרוץ, אולמרט, תרוץ", נחוץ דווקא לדרבן את בגין לעשות כן.

הליכוד מנומר, רב צבעים. יש בסיעתו המונה 27 ח"כים טובים יותר ופחות. יש מי שמקפידים על העקרונות הציבוריים הראויים ומי פחות. בקבוצה השומרת על הגחלת הליברלית של הליכוד, שמקורה באבות המייסדים זאב ז'בוטינסקי ומנחם בגין, בולטים שלושה, אם כי הם אינם לבד. הם ינקו את החיבור הלאומי-ליברלי מבית, אבל נחיצותם לגוש הגדול בפוליטיקה הישראלית אינה מוטלת בספק.

שניים כבר החליטו להמשיך להתמודד - יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין והשר דן מרידור. הצלע השלישית רופפת. כאשר בליכוד ובקואליציה נשמעים קולות המבקשים לקצץ בשלטון החוק בדרכים שונות, נוכחותם בזירה חיונית במיוחד. כבר בתקופת הכהונה המסתיימת בינואר 2013 בלמו - מרידור ובגין בממשלה וריבלין בכנסת - שורה של יוזמות מסוכנות. יש יסוד לחשוש כי הצורך בסיכולן יתעורר גם בכנסת ה-19.

המקרה של בגין מרתק במיוחד. נאמן לעקרון שלמות המולדת, אבל גם לשלטון החוק, נקרע בפועל בין אהדתו למתנחלי מגרון לבין החובה לפנותם מאדמה לא-להם. יושרת התנהלותו על פי צו מצפונו משמשת מופת בעידן שבו הציניות מאפיינת את הפוליטיקה.

מבחנם של פוליטיקאים אינו כאשר אלי ישי פועל נגד מסתננים מאפריקה אלא כשהוא ועמיתיו חומקים מלהתבונן ביושרה בסוגיית ההשתמטות של האברכים; ולא כאשר שלי יחימוביץ' נושאת את דגל המחאה החברתית אלא אם - וכמה - היא מרשה לגנות בפומבי את השחיתות המקוממת של הוועדים בחברת החשמל; וגם ציפי לבני, שבולטת ביושרה האישי בקדימה וזכורה כמי שהיתה שותפה לשני מהלכים לשכנע את אולמרט להתפטר, וחייבת עתה להחליט אם תתמודד לכנסת הבאה ברשימה אחת עימו, אם בעזות מצחו יחזור למירוץ. צריך לקוות שהידיעות כאילו הסכימה להיות מספר 2 ברשימתו, שגויות. בגין עמד במבחן במאחז מגרון וישלם מחיר בפריימריז.

בכל זאת, כדי לשמר את הגוש הליברלי, המצומק בלאו-הכי בליכוד, צריך שיחבור אל מרידור וריבלין ויתמודד. הזמן קצר והמלאכה מרובה. תרוץ, בני, תרוץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו