"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארה"ב והאו"ם: בשורה לעולם החופשי

,עודכן

"ועדת האו"ם לזכויות האדם" מצד אחד ועקרון זכויות האדם מצד אחר הם דבר והיפוכו. יעיד על כך הרכב הוועדה, הנקבע לפי חלוקה גיאוגרפית ומכתיב התנהלות אנטי־אמריקנית בהנהגת משטרים לא דמוקרטיים. חברת הוועדה ונצואלה, למשל, היא דיקטטורה הכולאת גורמי אופוזיציה, אנטי־אמריקנית ומקורבת למשטר האייתוללות. קונגו נשלטת בידי דיקטטור הרוצח את מתנגדיו ונדבק לכיסאו בניגוד לחוקה. לפקיסטן מיוחסת הפרה גסה וסיטונאית של זכויות אדם, מהוצאות להורג שגרתיות, דרך דיכוי על רקע דתי, ומתן מחסה לפעילות טרור אנטי־אמריקני.

חברת ועדה נוספת היא אפגניסטן, המפעילה קבוצות טרור "לטיפול" במתנגדי המשטר. בורונדי, המואשמת בפשעים כגון חטיפות, עינויים והוצאות להורג של מתנגדיה, מסרבת לשתף פעולה עם חוקרי הוועדה שבה היא עצמה חברה, וגם קובה ממשיכה בדיכוי גורמי אופוזיציה, תקשורת חופשית וזכויות אדם. ברשימת המדינות החברות בוועדה, למרות הפרה שיטתית של זכויות האדם, מככבות גם רואנדה, סנגל, טוגו, אנגולה, עיראק, תוניסיה, קטאר, סין, ועוד.

הסימנים אינם חדשים. ב־2008 חשפה ועדת האו"ם לזכויות האדם את פניה האמיתיות, כשכלל 47 המדינות החברות בה אישרו לכהונה בת שש שנים כמומחה מיוחד לוועדה את מינויו של ריצ'רד פאלק, הידוע בעמדותיו הארסיות ביחס לארה"ב. פאלק האשים את הנשיא בוש בטיוח מסקנות "טרור מגדלי התאומים", ואף רמז למעורבות־כביכול של גורמי ימין אמריקניים. לאחר פיגוע הטרור במרתון בבוסטון ב־2013, כתב פאלק: "מי שסובל מעוול - מגיב בעוול".

פרישת ארה"ב חושפת, אפוא, את צביעות הוועדה. היא שוללת מחברותיה את האפשרות להשתמש במנהיגת העולם החופשי ככסות לפגיעתן השיטתית בזכויות האדם, לחתור תחת האינטרס האמריקני ולקדם את מטרותיהן של מדינות אנטי־אמריקניות מובהקות.

זהו מהלך הממשיך מדיניות עקבית: רק לאחרונה פרשה ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן, שמעולם לא אושרר ע"י הקונגרס. ההסכם הבטיח למשטר האנטי־אמריקני של איראן סיוע נדיב, מיידי ומעשי - תמורת הבטחות ערטילאיות בעתיד. זאת, אף שמאכלת האייתוללות מתקרבת במהירות לגרונן של סעודיה ומדינות ערב הפרו־אמריקניות ומגבירה אחיזתה בעיראק, בסוריה, בלבנון ובתימן.

בצעדיו האחרונים מאותת הממשל האמריקני לאו"ם ולגורמים נוספים הזוכים לסיוע אמריקני, שהמשך תמיכת ארה"ב תותנה מעתה באימוץ מדיניות פרו־אמריקנית. תמו הימים של הזרמת הטבות ומשאבים לגורמים היורקים בפרצופה של אמריקה. האו"ם מסתכן באובדן סיוע כלכלי השקול ל־20% מתקציבו, לרבות רבע מתקציב אונר"א, המממן חינוך לשנאה והסתה לטרור. מהלכים אלה חשובים לא רק לאינטרס האמריקני: הם בשורה חשובה לעולם החופשי כולו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר