מי מפקח על שכר השופטים

חדשות לבקרים עולה לדיון שאלת שכרם של בכירים במערכות השלטון. הפעם עלה הדיון בהקשר שכרו של היועץ המשפטי לכנסת, כשהדרישה היא להצמיד את שכרו לזה של היועמ"ש לממשלה. שכרו של האחרון צמוד לשכר השופטים בביהמ"ש העליון.

דרישות מסוג זה מעוררות שאלות שונות. אחת מהן היא הניסיון לשנות לאחר קבלת התפקיד תנאי עבודה שהיו ידועים מראש. אנשים שמעמדם רגיל נדרשים בדרך כלל למלא בקפדנות פרטיו של כל הסכם, ובכלל זה הסכם עבודה, אלא אם כן נוצרו תנאים מיוחדים, שיש בהם כדי לערער את יסודות ההסכם. שאלה אחרת נוגעת לסכומים שבהם מדובר.

במשך שנים רבות קשה היה לקבל נתונים מדויקים על שכר השופטים. גם עתה בירור שכרם אינו עניין של מה בכך, שכן "שכר היסוד" רחוק מלשקף את "השכר ברוטו" שבו כלולות זכויות ותק, הצמדה לשכר הממוצע (שהיא כדאית יותר מהצמדה למדד) וכיוצא באלו הטבות. חלק משמעותי מהתמורה הניתנת לשופטים כלול גם בהסדרי הפנסיה שלהם, שבדיקתם מצריכה כישרונות בלשיים וכישורים חשבונאיים יוצאי דופן. נסתפק אפוא בהבאת נתוני יסוד אחדים ונותיר את המסקנות בידי הקוראים.

על פי נתונים ששיגר הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר לסגן הבכיר לחשבת הכללית במשרד האוצר בתחילת 2016, היה שכר היסוד של נשיאת ביהמ"ש העליון 44,812 שקלים, שכר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון הגיע ל־43,509 שקלים ושכר היסוד של שופט "רגיל" בבית המשפט העליון עמד על 40,461 שקלים.

נתונים אלה אינם משקפים כלל את שכרם של השופטים בפועל. איש "גלובס", אלי ציפורי, פנה להנהלת בתי המשפט על פי חוק חופש המידע, בדרישה לקבל את הנתונים המדויקים. התברר שהשכר ברוטו בחודש "בממוצע לתקופה שבין ינואר לנובמבר 2017 בניכוי גילום מס והוצאות רפואיות" גבוה לאין שיעור. נשיאת בית המשפט העליון בתקופה הנידונה, מרים נאור, הרוויחה בממוצע 93,060 שקלים לחודש. שכרו של המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, עמד על 87,134 שקלים, ואילו הנשיאה הנוכחית, אסתר חיות, שהיתה באותה עת שופטת מן המניין, השתכרה בממוצע 78,621 שקלים.

מעניין להשוות את הנתונים הללו לשכר הנבחרים. בינואר השנה קבעה ועדת הכספים של הכנסת כי שכרם של שרי הממשלה יושווה לשכר היסוד של יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג, ויעמוד על 44,223 שקלים לחודש. שכרם של סגני שרים וחברי כנסת עמד על 39,149, ושכר ראש הממשלה הושווה לשכר יו"ר הכנסת והגיע ל־49,554 שקלים. הדיון עורר תרעומת רבה, בעיקר מצד חברי אופוזיציה ואנשי תקשורת. מעניין שביקורות דומות אינן נשמעות בדרך כלל כשמדובר בשכר השופטים והיועצים המשפטיים.

פרופ' אברהם דיסקין הוא ראש בית הספר למינהל, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט