1 הדבר הכי חשוב מבחינתה של הפועל ירושלים הוא החזרת העניין והכבוד למפגש הגדול בין שתי היריבות המרות. בשנים האחרונות חטאנו בהצמדת הכינוי "קלאסיקו" למפגש בין הצהובים מת"א לאדומים מירושלים. זה היה תואר ריק מתוכן, שהרי ירושלים כבר כמה שנים לא מאיימת על מכבי. בארבע מחמש השנים האחרונות מכבי ניצחה במשחק הפתיחה שלה ב-17 הפרש ומעלה, בשנתיים האחרונות ב-62 הפרש ביחד. אולי משחק פתיחה מהסוג הזה מבשר שיהיה מי שיוכל לפחות להסתכל לה בעיניים. 2 המחצית הראשונה היתה דז'ה וו מושלם. מייד נזכרנו באינספור המשחקים שירושלים הגיעה אליהם עם סגל טוב והרבה ציפיות ואיבדה את המשחק עוד במחצית הראשונה. זו היתה מחצית שבה עלתה בראש השאלה מדוע קבוצה אחת (מכבי ת"א) מוכנה לעונה וזו השנייה (הפועל ירושלים) לא ממש. ואז באה המחצית השנייה ואיתה החדשות הטובות לירושלים - היא לא נשברה. בעבר, מחצית ראשונה רעה כל כך הובילה להתמוטטות ולתבוסה קשה. היא אפילו היתה קרובה לנצח. הזרים החדשים, שסובלים בדרך כלל מהלם מוחלט בבכורה בנוקיה, הציגו יופי של משחק. החדשות הרעות לירושלים: היא לא ידעה להשלים את הקאמבק. החדשות הרגילות: היא הפסידה בנוקיה. אם לא נחשיב את ההבלחה מהעונה שעברה. 3 החזרה של מאיר טפירו היא מהלך טוב, אולי אפילו מבריק. העונה הזאת תקום ותיפול על טפירו ועל השילוב שלו עם הרכז ג'ייקוב פולן. הוא היחיד שיכול לחבר את החבורה המוכשרת שיש העונה בירושלים. טפירו אף פעם לא עלה מהספסל, אז אי אפשר לשנות הרגלים בגיל 37. השחקן הותיק היה רגיל כל השנים שהכדור אצלו, ולקראת סוף הקריירה זה לא ישתנה. שרון דרוקר הבין במחצית שטפירו חייב לפתוח ולהוביל את הכדור ופולן לצידו. רק כשמאיר נוגע בכדור מייד בתחילת ההתקפה, הוא יכול להשתלט על המשחק ועל הקבוצה שלו כמו ברבע השלישי המצוין, למרות שלא קלע בו נקודה. 4 מבחינת מכבי זה היה משחק עם תסריט דומה לזה שהתרחש במלאגה. יתרון גדול ברבע השני, נפילה גדולה ברבע השלישי בדרך להתעשתות ברבע הרביעי. דיוויד בלאט אמר בסיום המשחק שתסמונת הרבע השלישי היא לא דבר שנולד העונה. בכל זאת בלאט יכול להיות מרוצה מהפתיחה, שבה פירק שני מוקשים עם קבוצה חדשה שסימן ההיכר שלה העונה יהיה הרבה רעב. לכל שחקן בסגל של מכבי יש משהו להוכיח העונה. מצד אחר, יש לו פרויקט שעונה לשם גיורגי שרמדיני. הרכות והאיטיות בהגנה בולטות מהדקה הראשונה שבה הוא משחק במכבי, והיריבות מזהות את זה היטב. אבל דיוויד בלאט כבר התגבר על אתגרים גדולים מאלה.
