"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העתיד בחינוך: בחינת צוות דיגיטלית

,עודכן

מאז מהפכת האינטרנט, ספרי הלימוד המודפסים אינם רלוונטיים עוד. לא ברור מה הבשורה החדשה המקופלת בשמחת העניים, שתקפה את הנהלת משרד החינוך. נבדקת שם אפשרות שבעתיד נבחנים בבגרות ייבחנו עם ספר פתוח. שום רווח והצלה לא יימצאו כאן למערכת החינוך.

בעולם החינוכי העכשווי ספרים מנייר שייכים לאתמול; זמנם עבר. למרות זאת, משרד החינוך ממשיך לשווק ולחייב בתי ספר להשתתף במיזם "השאלת ספרי לימוד", במקום לקדם ספרים דיגיטליים ותכנים פתוחים באינטרנט.

יתרונם של ספרים דיגיטליים הוא שיש בהם שכבות מידע, הנבנות על ידי מורים ותלמידים שמעורבים בבניית ספר אישי. ניתן לשבץ בהם סרטונים, אנימציות, קובצי שמע, תמונות, הערות אישיות ושיתוף תכנים. הספרים מתעדכנים בלחיצת כפתור וכוללים מבחנים לשיפור הידע, משחקי למידה, קריאה קולית של טקסטים ועוד.

בחינה עם ספר פתוח, כפי שהציע שר החינוך, אינה מביאה איתה כל קדמה. מבחן כזה יהיה מסוג "חפש את המטמון". התשובה נמצאת בספר הפתוח, והתלמיד צריך לחפש אותה. ניתן לנחש שהמיומנות המרכזית שתילמד תהיה חיפוש מהיר בספר נייר. לא לכך צריך להכשיר ילדים, שמיומנים כיום בגלישה במרשתת ובהפעלת טלפונים חכמים.

הנה הצעה למשרד החינוך, ברוח מבחנים חדשניים בעולם: בחנו את התלמידים באופן אישי בשלושה מבחני בגרות בלבד: אנגלית, מתמטיקה ולשון עברית/ערבית. בשאר המקצועות הכריזו על מבחן בן יום שלם לכל מקצוע. בקשו מהתלמידים להתארגן לקבוצות מחקר שתעבודנה עם מחשבים, מרשתת פתוחה ומגוון רחב של מקורות לימוד. הילדים יורשו להסתייע בכמה מומחים שייקבעו מראש. המשימה תהיה הצעה לפתרון בעיה מורכבת בזמן מוגבל. זאת החדשנות החינוכית הנדרשת למערכת החינוך הישראלית.

בבחינת הבגרות בהיסטוריה, שהתקיימה ביום חמישי האחרון, נשאלו הילדים כך: "הסבר את הגורמים להיווצרות בעיית הפליטים בעקבות מלחמת העצמאות". זוהי שאלה חשובה שראוי שתילמד; אך ברוח ההיבחנות המוצעת, השאלה היתה נבנית אחרת ומיועדת לעבודת צוות.

במשימה יידרשו התלמידים לחקור את מלחמת העצמאות, תוצאותיה והשלכותיה. לאתר נרטיבים שונים המסבירים את היווצרות בעיית הפליטים, למפות את מקום מגוריהם של הפליטים כיום ואת מצבם, ולהשוות עם סיפור הפליטים היהודים ממדינות ערב ועוד. לסיכום, התלמידים יידרשו להציג תוצר לימודי ובו הצעה לפתרון בעיית הפליטים באזורנו כחלק מפתרון אזורי כולל.

בצורת היבחנות זו הנבחנים ילמדו ויחקרו פרק חשוב בהיסטוריה של עמם והאזור. הם ילמדו להתנסות בעבודת צוות שהיא רוח הזמן, ולהפיק תשובות שיש בהן מענה של כמה אנשים שעבדו והתדיינו ביניהם. כך עובדים באקדמיה וכך עובדים בשוק העבודה המודרני. הילדים חיים בתוך מסכים. מיותר לבקש מהם לגלוש בספרים מנייר. צריך ללמד אותם למצוא פתרון לבעיה ולא להסתפק בסיבותיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר