"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדדיות: ממשלות זרות מתערבות באירופה

,עודכן

ההחלטה של ממשלת אוסטריה בשישי האחרון, לסגור שבעה מסגדים ולגרש מתחומה כ־60 אימאמים, זכתה לתמיכה גדולה בציבור האוסטרי ואפילו לעידוד מטעם האופוזיציה. שטיפת מוח במסגדים והטפה לדעות קיצוניות אינן דבר חדש בנוף האירופי של ימינו.

מה שהגדיש את הסאה היתה העובדה שהמסגדים מומנו והופעלו ע"י גורמי חוץ. לטענת הממשל האוסטרי, זרועות רשמיות של טורקיה ושל אחדות ממדינות ערב עומדות מאחורי המסגדים הבעייתיים, ולהתערבות זרה שכזו האוסטרים אינם יכולים להסכים.

אוסטריה אינה לבד במאמץ להגן על ריבונותה מפני השפעת ממשלות זרות. הרגישות המוגברת להתערבות חיצונית בעניינים הפנימיים נרשמת כמעט בכל מקום. רק לפני כשנה הגיבו שלטונות גרמניה והולנד בתקיפות לניסיונות טורקיה להפוך את כיכרותיהן לזירת ההתרחשות של מסע הבחירות של ארדואן. הגרמנים וההולנדים אותתו שהם נחושים לקצץ את זרועות ההתערבות של אנקרה גם במחיר התנגשות חזיתית עם ארדואן ומשטרו.

רשת ההשפעה של טורקיה מדאיגה גם מדינות אירופיות אחרות. ארדואן חצה קו אדום נוסף, כשפנה ישירות לטורקים בעלי אזרחות גרמנית וקרא להם שלא להצביע בבחירות בגרמניה למפלגות מסוימות. אם הוא מרשה לעצמו לצפצף כך בגלוי על הריבונות של מדינה אירופית חזקה, אפשר להניח מה משטרו מסוגל לעשות בסתר.

אם לא די בטורקיה, מדינות המערב מתלוננות - לעיתים בצדק ולעיתים בהגזמה - על הבחישה הרוסית בענייניהן. במקרה של רוסיה מדובר בהמשך של מסורת סובייטית.

הרשתות שטוותה בריה"מ בארצות הדמוקרטיות בעידן המלחמה הקרה כללו סוכני השפעה מכל הסוגים - עיתונאים וכוכבי תרבות, פוליטיקאים ואנשי איגודים מקצועיים. אך אם בעבר חייבה העקשנות האידיאולוגית את השלטונות הסובייטיים להפעיל את השפעתם באמצעות גורמי שמאל שהיו קרובים לרעיון הקומוניסטי, כיום אין הגבלה רעיונית, והרוסים שמחים להתערב תוך שימוש בגורמים מכל גוון פוליטי.

כמו כן, ההתקדמות הטכנולוגית, הגלובליזציה המוגברת ועירוב האוכלוסין מאפשרים היום למדינות ששואפות לכך, להתערב בקלות יתרה בנעשה אצל אחרים. וככל שניסיונות ההתערבות יתגברו, כך תגבר בהתאם הדרישה להגן על הריבונות ולהצר את צעדי המתערבים.

בשעה שקורבנות ההתערבות החיצונית באירופה זועקים ומנסים להחזיר לחיים את מושג הריבונות, שקצת נשכח ביבשת הישנה, אין מנוס מלהזכיר שהם נופלים לבור שביקשו לכרות לישראל. במשך 20 השנים האחרונות נמשכים מאמצים אירופיים להשפיע על המערכת הפוליטית בישראל ולהטות את הכרעות הבוחר הישראלי. האיחוד האירופי וממשלות אירופיות ממשיכים להעניק תמיכה כספית ואחרת לארגונים פוליטיים, כדי לשנות את המדיניות של הדמוקרטיה היחידה במזה"ת.

ממשלות זרות מימנו גופים ישראליים, שכל כוונתם היתה להפיל את המחנה הלאומי ולהביא לשלטון השמאל, ובכך התערבו ברגל גסה בתהליכים הדמוקרטיים אצלנו. כשם שהדבר אינו לגיטימי כשהוא נעשה על ידי הטורקים באוסטריה, כך הוא פסול ביחס להתערבות זרה בישראל. "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר