אירופה וישראל: הפער בין המנהיגים לציבור

כמו במחזות הנצחיים המוצגים כאן בעיר, הם מתייצבים בקצה רחוב דאונינג בטקס קבוע. בצידו הימני של הכביש הפגנה קטנה של כמה יהודים עם דגלי ישראל. מולם, במחאה גדולה וממומנת, עם הדפסים, רמקולים, רעשנים והמון דגלי אש"ף, הפלשתינים ותומכיהם. "ביבי רוצח", "להרוג את המתנחבלים", צעקה ישראלית שהקדימה להגיע. רק בעם היהודי תמצאו כה רבים שמצטרפים לאויביהם. כך חוזר הריטואל בכל פעם שבנימין נתניהו נפגש עם עמיתו הבריטי.

אלא שבתוך המעון המפורסם בדאונינג 10, מצב הדברים היה בדיוק הפוך. התמיכה שהביעה תרזה מיי בישראל בעת ששוחחה עם נתניהו ביום רביעי היתה איתנה, ואילו הביקורת שלה מועטת. זו היתה גם האווירה בארמון האליזה בפריז, שם הנשיא עמנואל מקרון פגש את נתניהו ביום שלישי וכן בגרמניה, שם נועד עם הקנצלרית אנגלה מרקל.

בחדרים הסגורים של שלוש הבירות האירופיות נתניהו עצמו וישראל מוערכים מאוד. בחוץ, לעומת זאת - למשל בהפגנה הפרו־פלשתינית שהיתה גם בפריז או בשאלות התוקפניות של העיתונאים בברלין - ישראל מדממת. וכאילו לא היה די בדפוס הזה, בא ביום רביעי ביטול משחק הראווה בירושלים מצד נבחרת ארגנטינה וחידד את הפער העצום בין פנים לחוץ.

נתניהו היה יכול להשיג באופן מיידי את ידידו, נשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי, ולבקש ממנו לפתור את הבעיה, והוא אכן עשה זאת. אבל בעולם של דימויים, תקשורת ורשתות חברתיות, קשרים בצמרת לא מספיקים כדי לנצח על הדשא. דעת הקהל היא שחקנית דומיננטית, ובמגרש הזה ישראל בבעיה.

תרזה מיי ובנימין נתניהו, השבוע בלונדון // צילום: אי.פי.אי

עד כמה פרדוקסלי המצב? מקור בפמליית ראש הממשלה אמר השבוע: "ישראל היא מעצמה מודיעינית המספקת מידע מציל חיים לעשרות מדינות, בכלל זה מדינות שיש בהן תעמולה אנטי־ישראלית רבה". ראשי המדינות אומרים לנתניהו תודה על המודיעין יקר הערך הזה. לעומתם, האזרחים האירופאים, שאינם יודעים מה מתרחש בעולם הצללים ומוסתים מתקשורת מגמתית, עוינים. זהו המלכוד, וצריך להודות שאינו חדש.

אבל הפער בין הכותרות בעיתונים לבין המתרחש בחדרים פנימה אפילו גדול עוד יותר. נתניהו בכלל יצא למסע החריג באירופה כדי לדרוש את הוצאת הכוחות האיראניים מסוריה. זה הנושא שעמד בלב שיחותיו עם מרקל, מקרון ומיי, ובהערת סוגריים צריך לומר שספק אם היה לנו אי פעם ראש ממשלה שיכול בקלות שכזו להתקבל בתוך שלושה ימים בשלוש הבירות המרכזיות של היבשת.

על כל פנים, היחידה מהשלושה שיישרה קו בפומבי עם נתניהו בעניין הזה היתה מרקל. "גרמניה תומכת בהוצאת הכוחות האיראניים מסוריה בכלל, ומדרום סוריה באזור הגבול עם ישראל בפרט", אמרה בתדרוך לעיתונות.

לדברי גורם מדיני, גם על הנשיא הצרפתי וגם על ראשת הממשלה הבריטית העמדה הזו מקובלת, אף כי לא הצהירו על כך. אם זה אכן המצב, ובהתחשב בכך שארה"ב ורוסיה כבר הודיעו שהן דורשות את הסגת הכוחות האיראניים בסוף המלחמה, המשמעות היא שנתניהו בנה חזית בינלאומית שבבוא היום תגבה את עמדתנו.

במקרה שההבטחות יישארו תלויות באוויר, כפי שקורה לא אחת, הבהיר שישראל תמשיך בהתקפות הצבאיות על מאחזי הצבא האיראני והמיליציות הכפופות לטהרן, הפרוסים בסוריה. "המדיניות שלנו מגובה במעשים", אמר גם לעיתונאים שנלוו אליו וגם למנהיגים שעימם נפגש. בערב, אחרי שההפגנות התפזרו והפגישות הסתיימו, התיאטראות של לונדון העלו את המופעים הקבועים. נתניהו כיום הוא ללא ספק מלך האריות. אבל על בעיות התדמית חייבים לתת את הדעת כדי שלא נהפוך לעלובי החיים.