כולם אשמים, רק לא הם עצמם

אין מצור על עזה. סחורות ההופכות לכלי משחית נכנסות מישראל לעזה באין מפריע. מי שמחבל בנתיבי האספקה הם אנשי החמאס. כך הופך פוליאתילן לחממות לעפיפוני הצתה, והמלט והחשמל - למנהרות וטילים. ה"מסכנים" המבריחים פצצות ורחפנים לרצועה, יכלו להכניס אנטיביוטיקה ותרופות, לו רצו.

ואצלנו, הרחמנים מתחרים בהצעות להקלה על תושבי הרצועה, כאילו ימנף הדבר שינוי במתכונת האלימות שמניע חמאס, שעה שאפילו ה"הודנה" המדוברת תשמש מאיץ להתעצמות. כידוע - המרחם על אכזרים, סופו שמתאכזר לרחמנים.

ההיסטוריה, גם האסלאמית, מוכיחה שתושבי ערים נצורות נכנעו או מרדו בהנהגתם. בכמיהתנו ל"שלום וריצוי", אנו מחזקים את חמאס ובעודנו שולחים להם סיוע ומזון, הם שורפים את שדות החיטה שלנו.

בעוד רגלו השנייה של הפלשתיני החיפאי ג'עפר פרח, שהזדהה עם חמאס, נותרה שלימה, התכנסה בכנסת השדולה למניעת אלימות המשטרה. בעולם האבסורד שנוצר מאשימים נציגיה של החברה האלימה כי המשטרה מזניחה אותם בזדון.

מדובר בחברה נוקמת דם, הורגת נשים על כבוד המשפחה, רודפת להטבי"ם, שבניה יורים בחתונות, נוהגים בפראות, שורפים טרקטורים, שדות ויערות, נישאים בנישואי ביגמיה, מקימים חברות פשע ו"פרוטקשן" - בקיצור, חברה המתחמקת מאחריות ומטילה אשם על האחרים.

כל זה אפשרי ב"מדינת המשטרה" שלנו, שבה רוצחים תושבי אום אל פאחם שוטרים בירושלים על רקע "דתי לאומני", ונבחרי ציבור כאיימן עודה וחנין זועבי מקללים שוטרים ויורקים על שוטרים ערבים המכונים משת"פים. רק אצלנו אפשר לקרוא לבדלנות לאומית פלשתינית תוך שלילת הלאומיות היהודית - ובה בעת לדרוש מהממשלה שירותי משטרה.

בחסות "שוויון האדם הפלשתיני" פועלים אישים כג'עפר פרח לאִיוּן האדם היהודי בישראל. רק אצלנו יכולים המסיתים הממומנים ע"י אויבינו לטעון, שהמשטרה רודפת אותם, ומזניחה אותם במתכוון. מתפרעים שכאלה - החוסמים צירי תנועה, משליכים שולחנות וכסאות בהפגנה לא חוקית - לא היו מעזים להתנהג כך בארה"ב אפילו כנגד שוטר תנועה.

ולצדם, רק אצלנו, יכולה קבוצה מוקעת מעם לחוש כברנז'ה אליטיסטית ולפעול נגד המדינה ונבחריה ה"נבערים", לתמוך ב"שיבה" ושמד לישראל, להוציא דיבת חייליה ולשתף פעולה עם מחרימיה. וכל זאת - "למעננו".

במדינת המשטרה מבין השמאל ה"אוניברסלי" ואנשי "המשותפת" - שאנחנו "רוצחי ילדים", מונעים מהפלשתינים תרופות ומטילים מצור, שלערבים מגיע יותר; שכל האסונות קרו בשל "הכיבוש" ושמגיעה להם מדינה ובירתה ירושלים. מה יש ליהודים בירושלים? מה זה התנ"ך? נרטיב נשכח.

אלה הקוראים "הדרך מעזה מובילה לחיפה" ואוחזים ב"אחדות הלבבות" ביניהן, תובעים לפרוץ את ה"מצור" ולאפשר הברחת נשק קטלני נגדנו דרך מעברי הים והיבשה - ראוי שיזכרו כי גם הדרך מחיפה לעזה עדיין פתוחה.