סרט אימה בדרייב־אין

מאחר שבמשך כל המשחק שלשום באשדוד הייתי מאחורי האוזניות, לא הייתי מודע לעוצמת השנאה, הנאצות והקללות שהרעיפו אוהדי הפועל ת"א עלי, על ערוץ הספורט ועל בכירי המינהלת - אבל הספיקו לי המבטים של אנשי הכדורסל שישבו לצידנו, ובעיקר ידידיי בקהל האוהדים, שהתביישו לספר לי על מפגן השנאה התורן.

שלשום זה אנחנו, לפני חודש מנכ"ל גלבוע/גליל ארצי פרטי, בינואר ובאפריל רגב פנאן, מאבטחים באולם הדרייב־אין באוקטובר והרשימה עוד ארוכה. מול קללות עוד אפשר להתגונן מאחורי אוזניות, אבל מה חטאו ופשעו צלמי ערוץ הספורט, שנאלצו לספוג מטח יריקות בימים שמטרייה כבר אינה נמצאת בהישג יד?

השבוע מיהרו בהפועל ת"א להוציא הודעה, שבה תקפו את מינהלת הליגה על "הישגיה" מול ארגון השחקנים. עד לשעת כתיבת שורות אלה אמש לא שמענו אפילו ציוץ של גינוי למעשיהם של אוהדיהם, שיובילו את הקבוצה שוב לוועדת המשמעת של איגוד הכדורסל.

כ־195 אלף שקלים זה הסכום שאותו שילמו השנה ראשי הפועל ת"א עבור התפרעות אוהדיהם, כולל 10,000 שקלים אתמול - ההיטל של המינהלת על ההתפרעות באשדוד. תוסיפו את הוצאות משחק הרדיוס שקיימה הקבוצה בגן נר, את ההוצאות על הגברת האבטחה במשחקי הבית ותקבלו יותר מ־200 אלף שקלים שנזרקו לפח, במקום אולי להביא גבוה ישראלי נוסף או קומבו־גארד איכותי שישפר את יכולת הקליעה הירודה של הפועל מחוץ לקשת.

רמי כהן נבחר לפני כחודש כיו"ר המועדון לקדנציה נוספת. אז אולי בתקופת בחירות ברוב העונה הוא התקשה לצאת נגד קהל האוהדים שהם גם קהל בוחריו, אבל מה עשה מאז נבחר שוב? מדוע הוא אינו נלחם במיעוט קולני אלים ואנרכיסטי, שמוביל את המועדון (שלו יש גם קהל אוהדים איכותי) לאבדון? האם הוא אינו מודע לכך שלספונסרים נמאס שכספם הולך לבתי הדין, ולא לחיזוק הקבוצה?

"רמי כהן מפחד מהאולטראס", אומרים לי כמה מחברי העמותה, מחשש שיבולע לו אם יסגיר את שמות המתפרעים למשטרה, כפי שהתבקש, או ישלול מהם את תעודת חברי העמותה והכניסה לאולם. היכן חבריו של רמי כהן להנהלת המועדון, שיספרו לו בלשון חרטומי מצרים לפרעה: "הטרם תדע כי אבדה מצרים?"

"יש בי אהבה והיא תנצח", הוא אחד משיריו של אריק איינשטיין ז"ל, ודומה שדווקא בקבוצה שאותה העריץ מנציחים את הסלוגן "מהדרייב־אין בשנאה".

גילוי נאות:הכתב משמש פרשן בערוץ הספורט