"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אל תעשו את זה לאלתרמן

,עודכן

בזמן האחרון נדרשנו שוב לנושא תקינות השפה בשירי הזמר העבריים. הפעם הועלתה, ובצדק, על המוקד הגרסה החדשה של השיר הוותיק "בכרם תימן" שכתב נתן אלתרמן והלחינו משה וילנסקי ומרדכי זעירא. הנה מקצתו: "בְּכֶרֶם תֵּימָן יָרֵחַ שָׁט/ רוּחַ צַחָה נוֹשֶׁבֶת./ וְאָנֹכִי בְּשִׂמְלַת שַׁבָּת/ עַל מִפְתָּנִי יוֹשֶׁבֶת.// יָבוֹא חֲתָנִי/ צָעִיר וִיפֵה עֵינָיִם,/ אָשִׁיר לוֹ אֲנִי/ וְהוּא יִמְחָא כַּפַּיִם.//... אַל תִּפְחֲדִי, תָּמָר,/ אִמָּא יוֹדַעַת כְּבָר.// בְּדִירָתֵנוּ תֵּשְׁבִי, תָּמָר,/ נְאוּם חֲתָנֵךְ סְעַדְיוֹ־/ וְתִלְבְּשִׁי רַק מֶשִׁי יָקָר/ וּתְנַגְּנִי עַל רַדְיוֹ..."

השיר הוקלט לאחרונה בפי מירי מסיקה. בהקלטה המחודשת נפלו מספר שגיאות העושות עוול כבד לכתיבתו הנפלאה של אלתרמן, שהקפיד כידוע מאוד על עברית תקינה ודייק בכתיבתו קלה כבחמורה על משקל וחריזה. לדוגמה: בגרסה החדשה קוצץ בתחילת השיר (וגם אחריו) ה"ב" של "בכרם תימן". במקום "צָעִיר" שרה הזמרת "צֶעִיר" ובמקום "סְעַדְיוֹ" (בעגה התימנית) שאלתרמן חרז עם "רדיו" - שרה הזמרת "סָעַדְיָה". ויש עוד.

בעקבות דרישתו של ד"ר אבשלום קור לפסול את השיר, נאלצה חברת התקליטים להקליטו מחדש. סוגיית העברית התקינה אינה חדשה והיא הועלתה לאורך השנים בשידור הציבורי. ההתלבטות אם לאשר שיר הנגוע בשגיאות, היתה בעיקר מבחן של חירות היצירה ושילובה של השפה המדוברת - הבלתי תקנית - בשירים. רשימת השירים הפסולים בקול ישראל מלאה בעיקר בשירים בעייתיים בעיקר מבחינת תוכנם. שירים כמו "הסלע האדום" שחששו שיעודד צעירים לסכן חייהם מעבר לגבול בפטרה; או "הפרוצה החלוצה" שנחשב בלתי מוסרי.

ביחס לעברית, דווקא כשמדובר בכותבים צעירים, הקלו האחראים על הלשון בשידור הציבורי. השיר "אלף כבאים", למשל, אושר איכשהו, למרות שלהקת גזוז שרה בו: "מֶגִּיעַ לֹא מֶגִּיעַ" במקום "מַגִּיעַ" התקין. גם "מיליון סינים" של אריאל זילבר, ששר "עם השן שמתנדנדת לי כבר ארבע ימים" (במקום ארבעה) עבר את המשוכה. אם נרחיק ל־1963, ל"שיר השכונה" של חיים חפר, סשה ארגוב והתרנגולים, נמצא שם את דקלום הרחוב: "הודי הודי כושי כוש/ בוא תיתן לי עשר גרוש" (במקום עשרה). היום נראה שדווקא ה"כושי" היה נפסל בשל התקינות הפוליטית.

בעידן ה"היפ הופ", הסלנג והשפה המתפתחת במרשתת ובמסרונים, אינני רואה בעיה בחדירת שפה בלתי תקינה לשירים, ובלבד שתהיה במסגרת יצירה אותנטית, הנובעת במודע משפת הרחוב המדוברת. לעומת זאת, אני בהחלט רואה בעיה בהקלטת גרסה מרושלת ליצירה, שכתב משורר גדול כאלתרמן. טוב ונכון שהגרסה המשובשת תושלך לפח על ידי מפיקיה, והשיר יוקלט נאמן למקור מחדש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר