"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם ישראל תכיר ברצח העם הארמני?

,עודכן

כמה חברי כנסת כבר הצטרפו לתמיכה בהצעת החוק של הח"כים שמולי ואוחנה הדורשת את הכרת ישראל ברצח העם הארמני? עד לכתיבת מאמר זה, כ־50 מחוקקים הצטרפו ליוזמה. מי יודע, כמה ח"כים עוד יצטרפו להצעת החוק?

לא, לא המצפון החל להציק לפתע לח"כים. מי שגרם ליוזמת ההכרה הנוכחית הוא לא אחר מאשר נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן; המצפון התעורר עקב גידופיו את ישראל. כן, הפה הגדול של ארדואן, השונא הגדול של ישראל, הוא המניע לצעדי הח"כים.

במרוצת השנים היו כאלה שפעלו למען ההכרה, איש איש בדרכו. הנשיא ראובן ריבלין, אשר בתפקידו הקודם כיו"ר הכנסת נהג ברוחב לב כשאִפשר לח"כים לשאת דברים בנושא זה במליאת הבית, בעודו משבית את פטיש היו"ר בעת שנדון "הנושא הארמני".

כיום נוהג הנשיא ריבלין בנושא זה בזהירות מופלגת. ליבו עם הארמנים. הוא נזהר מגילוי פומבי את אשר על ליבו כל עוד ההכרה אינה מדיניות רשמית. כילד שמע בבית הוריו על הפליטים שהגיעו גם לירושלים מאימת הטבח.

יו"ר הכנסת הנוכחי, יולי אדלשטיין, כבר הבטיח לזרז את יוזמת החקיקה הנוכחית. עוד המריצו וסייעו להעלאת הנושא לסדר היום סיעת מרצ וראשיה, פרופ' יאיר אורון חוקר תופעת הג'נוסייד ואחרים.

אבל עשרות הח"כים התומכים ביוזמת ההכרה אינם ערובה לכך שכנסת ישראל אכןתאשר בחוק את ההכרה ברצח העם. המתנגד העיקרי לכך הוא שר הביטחון ליברמן. האם ישנה את דעתו עקב ריבוי המחוקקים התומכים?

ליברמן הוא מצדד נלהב בקשר החשוב ביותר עם אזרבייג'ן, המדינה השכנה לארמניה, שהיא גם אויבת מרה שלה. קשרי ישראל־אזרבייג'ן בעלי חשיבות אסטרטגית, בהיות מדינה שיעית זו שכנתה של איראן. הרי לפי פרסומים זרים, גם דרך אזרבייג'ן עברו ופעלו מי שהצליחו לחמוק מאיראן ועימם ארכיון הגרעין שהובא לישראל. אזרבייג'ן היא גם לקוחה חשובה של מערכות הנשק מתוצרת ישראל, ועלולה לנקוט צעדי גמול אם תעשה ישראל מחווה לארמניה.

הנתונים הללו אינם מבשרים הצלחה ליוזמי החקיקה, לגרום להכרת ישראל ברצח העם הארמני. גם אין ספק שטורקיה תנתק את קשריה עם ישראל אם החקיקה תאושר. לישראל קשרי מסחר ענפים עם טורקיה, בשווי 4.5 מיליארד דולר בשנה. אוריאל לין, נשיא לשכות המסחר, הגדיר זאת: בשני מסלולים מתנהלים היחסים עם טורקיה - המסלול המדיני והמסלול הכלכלי, ושניים אלה הם בבחינת מקבילים שאינם נפגשים ומתנגשים.

התקווה היא שאם תכיר ישראל ברצח העם הארמני, אפשר שלא ייפגעו הקשרים הכלכליים. אבל כיצד יגיב ארדואן הבלתי צפוי? לא ידוע.

טוב הדבר, אפילו מוסרי, ששוב התעוררה התביעה להכיר ברצח העם הארמני. מוטב מאוחר. אבל הסוף המיוחל, ההכרה הישראלית, עדיין לא נראה באופק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר