השפעת הצהרת טראמפ על חמאס

מעט אופוריה הלכה וגאתה בחמאס ככל שהצליחו בלוני ההליום ועפיפוני האש להצית את שדות החיטה הישראליים בעוטף עזה. תחושה זו התחלפה במהירות ברפיון ידיים ככל שהסחרור הנוסק התרסק, והעשן התפזר בענן. מה שנותר, כדבר המשל הערבי, היה כ"הפחת אוויר חם ומצחין על בלָטה". הישראלים לא זזו, העולם לא הפסיק את סיבוביו, ואבוי לשערורייה: הכול מסתכלים לאלף כיוונים אחרים - רק לא עליהם.

ריבוי התשבחות על "כושר היצירה וההמצאה" של הבלונים הממולכדים ועפיפוני הפירומניה שבידי הילדים בקו העימות עם ישראל היה טיוח, שחשף בעצם את כישלונם הצורב של מנהיגי חמאס במאמציהם האסטרטגיים עתירי הממון לקדם את חיסול ישראל באמצעות טילים, פיגועי טרור ימי וחפירת מנהרות. המאמץ שכשל - וכאמור, הומר בעפיפונים - נעשה בעלויות עתק, על חשבון רווחתם וחייהם של העזתים, שתקוותיהם להשמדת ישראל עלו שוב בתוהו.

האסון שהביא חמאס על הפלשתינים בעזה הוביל לכך שהרצועה נקלעה למשבר הומניטרי ולפשיטת רגל כלכלית, חברתית, צבאית ומוסרית - באחריותם הישירה של מנהיגיה חמאס. בינתיים, ככל שמספר המשתתפים ב"תהלוכות השיבה" פוחת ומספר ההרוגים המיוחל מתמעט, כך לא נותר הרבה להתפאר בו ולהסית למענו.

עתה מזהירים בכירי חמאס מפני אסון הומניטרי קרב שיביא למהפך ביטחוני מסוכן, וכהרגלם מאשימים את "כולם" באסון ומשוועים לעזרת העולם. לשיטתם, הרשות הפלשתינית בראשות אבו מאזן היא בוגדנית, שכן היא משתפת פעולה עם ישראל, מסכלת את "ההתנגדות" ומפעילה מעצרים ועונשים כנגדם - ובעיקר מסרבת לפיוס ולקיום בחירות על פי תנאיהם.

לרשימת האשמים נוספו לאחרונה ביתר שאת מדינות ערב המלוכדות בקואליציה עם האמריקנים כנגד הפטרון האיראני, בעל בריתו של חמאס. מצרים ממשיכה לסגור את מחסום רפיח, קטאר מסקרת את עזה באל־ג'זירה בקול חלוש, וטורקיה - השקועה בעימותים בצפון סוריה - עסוקה בתסבוכת הקשרים עם הרוסים, האמריקנים והמערב ומתנגדת לנסיגה מהסכם הגרעין.

בינתיים, אבוי, חמאס המדולל צבאית וכלכלית לא הצליח עד כה לייצר מספר הרוגים "ראוי" ומספיק בגבול. מכיוון שכך, מעצימים אנשיו את ששת ההרוגים שהתפוצצו לאחר שטיפלו במטען ממולכד (מתקן מודיעיני ישראלי?), מציגים "עיתונאים שפצעה ישראל במזיד כדי לסכור פיהם" ומאיימים לתבוע את ישראל בבתי משפט בינלאומי לפשעי מלחמה.

לנגד עיניהם הקמות של מנהיגי החמאס גונב טראמפ - "הג'ינג'י הרעשן" - לחמאס את ההצגה. נסיגתו של הנשיא מהסכם הגרעין עוררה דיון סביב תקֵפוּת ההסכם ויצרה גל הזדהות בין־ערבי עם הנשיא כבעל ברית אמין. מנגד – ההחלטה הבליטה את עדות מדינות המערב המתנגדות להחלטתו (כולל טורקיה).

אכן, הרעש שחולל טראמפ בתקשורת הערבית והעולמית כולל תגובות מבוקרות של האיראנים. הוא העלה את השאלה כיצד ישפיעו העיצומים הצפויים על הקצאת משאביה של איראן לארגוני הטרור שבהפעלתה בעולם, ובעיקר במדינות הקצה: מרוקו, תימן, לבנון, סוריה, ירדן, עיראק, המפרציות, וכמובן - חמאס. הרעש כולל את סיקור השפעת נסיגתו של הנשיא מההסכם על האמון ההדדי, במפגש הצפוי של טראמפ עם נשיא צפון קוריאה. ברקע מהדהדות המכה הצבאית המיוחסת לישראל נגד איראן (פטרונית חמאס) בכסווא, סמוך לדמשק, ומשמעות הבחירות בלבנון, שבהן מככב חיזבאללה.

באנלוגיה למחזהו של קישון "אף מילה למורגנשטיין", לא מדברים על ניסיונו של חמאס לגנוב את התקשורת. בצר להם, מטילים אנשי חמאס את יהבם על התפרעויות שיזמו בירושלים ובשומרון ויהודה, ועל "תהלוכות המיליונים" לעבר אשדוד ואשקלון המתוכננות לימים 14 ו־15 במאי, התואמים את יום ה"נכבה" ויום העברת שגרירות ארה"ב לירושלים. כידוע, מי שמדליק אוויר חם על בלָטה שורף לעצמו את אחוריו. זהירות.