על אדי הדלק האחרונים

מכבי ת"א נמצאת כבר תקופה ארוכה על האדים האחרונים במיכל הדלק. כמו מכונית שחייבת תחנת תידלוק, היא העבירה את המשחק בנתניה במצב ניוטרל רגע לפני שהמנוע שובק חיים והמכונית נכנסת לטיפול אוברול לקראת העונה הבאה.

בכל מקרה המטרה של ג'ורדי קרויף היא לסיים את הפרק הישראלי בטעם מעט יותר טוב, כך שנותר לו להבטיח לפחות את המקום באירופה.

האווירה הכללית של סוף העונה באה לידי ביטוי גם בגזרת הקהל, כשאלפים בודדים הטריחו עצמם לאצטדיון בנתניה.

עד השער מכבי היתה בעיקר חסרה: תיאום, דיוק ורעיונות התקפיים. המשחק התנהל במרכז בלי איומים רציניים ובדקות ארוכות היה רשום עליו 0:0 מובהק. היה ברור שרק מהלך מקרי ישנה את התמונה. קובי מור בגלישה מיותרת מאוד לרגלי עומר אצילי פתח למכבי את הדרך לניצחון.

לא אבין לעולם חילוף של מאמן שמוציא שחקן רגע אחרי שהוא כובש. וידאר קיארטנסון היה הרבה זמן מחוץ לעניינים וקרויף היה חייב להשאיר אותו, אחרי שסוף סוף מצא את הרשת.

היחיד במכבי שראוי לאזכור הוא אצילי. בכלל, הוא מהבודדים במכבי שמצדיק את הציפיות ממנו בשבועות האחרונים, ומאלה שדווקא מצטערים שהעונה עומדת להסתיים כי מבחינתו היא התחילה רק עכשיו. היה שווה לחכות לקינוח שלו בדקה ה־90 שהזכיר כמה כישרון יש לו ברגליים.

אחרי השער הראשון ראינו רק את מכבי על הדשא, אבל חוסר חדות וחוסר איכות בפעולות האחרונות מנעו ממנה שערים נוספים, עד שהגיע איש המשחק.

נתניה לא התקרבה לרמתה הרגילה. זו לא הייתה נתניה המתואמת, הלוחצת והמתלהבת שראינו נגד בית"ר ירושלים. נתניה התרכזה בהגנה והפערים בין השחקנים בלטו מאוד המשחק שלה המחיש עד כמה היא תלויה בדיא סבע. בלי האס המורחק, משחק ההתקפה נראה עגום מאוד והקל מאוד את המלאכה על טל בן חיים המצוין ועל חבריו בהגנה הצהובה. נתניה כמעט ולא הטרידה את פרדראג ראיקוביץ' ולא הפיקה מעצמה דבר בעיקר במחצית השנייה.