שאיפת האייתוללות

המשל הערבי גורס: "הַכֵּה ערס (נבל) באמצעות ערס אחר, וכך לא יקום שום ערס". כשאחד הנבלים מחוסל, מתערערת המשוואה. כך קרה שבמדינות שבהן נוטרל מנהיג נבל ששימש "אנטי וירוס" שנטרל שליט רשע אחר, נקלע האזור לכאוס. סדאם חוסיין, שליט עיראק, רשע מדופלם, ניהל מלחמה עתירת קורבנות נגד איראן ובלם אותה באמצעי לחימה מזוויעים. אלא שלאחר שפלש לכוויית הופל סדאם ואז חדרו לוואקום בעיראק כנופיות דאעש ומיליציות הטרור "אלחשד אלשעבי" האיראניות, שהביאו להשתלטות איראן על המדינה. גם אסד נטרל את כנופיות הרצח האסלאמיות במדינתו, אך כשנחלש הפכה סוריה לשדה קטל. כך קרה בלוב, בתימן ובמצרים (עד עליית א־סיסי).

"הרשע התורן" המאיים על ישראל ועל מדינות ערב היא איראן, המתבססת בתימן, בעיראק, בסוריה ובלבנון. איראן מהווה איום על ישראל, אך היא איום קיומי גם על מדינות ערב. כנגד איום זה משתלבת ישראל במאמץ משותף עם מדינות ערב. הבעיה הפלשתינית, ששימשה מכשול לשלום אזורי, נדחקה לשוליים.

מדינות ערב הסוניות חשפו במאוחר את תרגיל ההונאה של איראן, שלפיו התעצמותן נועדה "רק" לשחרור "פלשתין". ברור עתה שתכלית הטילים, הגרעין והחתרנות בשטחן ובשטח שכנותיהן היא להביא השתלטות איראנית על המזרח התיכון, וכי הצהרות איראן להביא ל"חיסול הציונים" שימשו עבורן סם הרדמה. באורח אבסורדי, מסיט האיום האיראני את עוינותן של מדינות ערב הסוניות מאיתנו וממצבן כ"אנטי וירוס" לאיראן האימפריאלית. ישראל מהווה עתה מכשול ברצף הטריטוריאלי שבתוכנית האיראנית ו"מטרייה" לביטחון אזורי מרתיע נגד איראן.

מקור רציונל ההחלטות של האייתוללות מצוי בקוד התפעולי המיסטי השיעי, שבנוי בעיקר על אמביציות משיחיות לשליטה עולמית. רציונל מעוות זה רותם יכולות צבאיות ואכזריות שטנית לטיעוני דת והיסטוריה אימפריאלית פרסית־סאסאנית. מארג מוטיבציות קטלני זה מונע גם מרצון נקמה בערבים שהביסו את האימפריה הפרסית בקרב קאדיסיה (638).

איום קיומי גם על מדינות ערב. המנהיג הרוחני חמינאי // צילום: אי.אף.פי

לפי תסריט ה"אחרית" השיעי, שאותו מתאר הספר "אלג'פר", המיוחס לחליף עלי בן אבו טאלב, תופעל תוכנית האייתוללות על שלד של חזונות מיסטיים שבהם יקדים משיח שקר, "הדג'אל", את ה"מהדי" הנסתר הצפוי להגיע. "האימאם הנעדר" יופיע בעקבות "סימני שעה" ואותות הסותרים את הטבע במסגרת אסון אפוקליפטי עולמי - מלחמת "גוג ומגוג". לצורך קידום החזון חותרים האיראנים כנגד משטרי ערב (לאחרונה במרוקו) ובונים טילים בליסטיים, כטב"מים ופצצות גרעין, זאת בשאיפה להכינם להתקפה מטריטוריות מארחות (כגון סוריה, לבנון ותימן) בתנועת לפיתה למזרח התיכון. המערב הוא השלב הבא.

נראה כי האיראנים יודעים שלישראל, בגיבוי אמריקני, יש יכולת להסב למשטרם נזק בלתי הפיך. סביר שהם מורתעים נוכח היכולות שלנו בים, ביבשה ובאוויר, וליכולת המכה השנייה, ה"אפוקליפטית", שברשותנו. לפיכך, במבט "מחוץ לקופסה", אל לנו להסיר לבדנו, במחיר נזקים לישראל שינוצלו על ידי יריביה, את האיום האיראני ממדינות ערב. רוצים לחסל את האיום? רק כמיזם בין־ערבי ומערבי משותף.

חרף ההזיות הדתיות, ניתן להניח כי האייתוללות ועושי דברם קשובים בינתיים גם לשיקולים רציונליים "מקובלים". איראן עתירת המתחים האתניים והכלכליים מבית (הידלדלות משאבים וסנקציות אמריקניות צפויות), צוברת כוח אימפריאלי באזור ומצויה בשכנות אופרטיבית רבת סתירות עם הרוסים בסוריה. מאמציה פרוסים לאורך מוטת שליטה גיאוגרפית ארוכה על פני זירות רבות. חיזבאללה למשל מורתע, שחוק, מדולדל כלכלית ועתיר ביקורת והרוגים. בנסיבות שנוצרו איראן היא "דג'אל" ואנטי וירוס המשרת בינתיים את ישראל. יש לוודא שמדובר בנגיף מוחלש, ולפי שעה יש מי שמונע את יציאתו מהמבחנה. √