"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי הופך את חנין זועבי לז'אן דארק?

,עודכן

בעוד שבוע, עם חידוש ישיבות הכנסת, יתחדש המסע להאדרת שמה של ח"כ חנין זועבי מהרשימה המשותפת, אולי הפוליטיקאית השנואה ביותר על מרבית אזרחיה היהודים של ישראל. אבל יש מי שחותר להפוך אותה לגיבורה בעיני חלק ניכר מאזרחי ישראל הערבים.

מנהל המסע להאדרת שמה של זועבי אינו איש שמאל אלא דווקא ח"כ מסיעה המצהירה על עצמה כימין, ח"כ עודד פורר מ"ישראל ביתנו", שסימן מטרה: להדיח את זועבי מהכנסת.

הנימוקים לצעד דרמטי זה, אם אכן יושלם, גלויים: חנין זועבי מגדפת את מדינת ישראל, ויש המעריכים שאוצר המילים שבו היא משתמשת יכול להיחשב כמעשה בגידה, אמנם רטורי, במדינה שאת אזרחיה היא משרתת. כשדיוקנו של הרצל בגבה, לצד הדגל הכחול־לבן, היא מכנה את חיילי צה"ל "רוצחים", או חוזרת על גידוף זה ואחרים, בשובה לכנסת בתום שהות ידידותית עם חמושים המפליגים לחופי ישראל בספינה "מרמרה".

על פניהם, אלו נימוקים כבדי משקל לצעד הדרמטי של הדחתה מהכנסת, שמשמעותו ביטול רצונם של אלה שבחרו בה. אלא שהמחוקק אינו מקל את מימוש הצעד; נדרשים לא פחות מ־90 קולות למימוש החלטת הדחה של ח"כ. עוד לפני כן, נדרשת תמיכת 70 ח"כים כדי שהצעתו של פורר תגיע לדיון בוועדת הכנסת.

עד כה התנהל מסע ההחתמה והתמיכה ביוזמתו של פורר בעצלתיים: כ־20 תומכים נמנו עד כה עם החפצים לסלק את ח"כ זועבי. בעוד שבוע ימים תחדש הכנסת את עבודתה, ופורר ועוזריו יחדשו אז את מסע השידול של הח"כים כדי שיוסיפו את חתימת ידם לתמיכה בצעד ההדחה. לא שוחחתי עם ח"כ זועבי, אך לא אופתע אם בסתר ליבה היא תומכת ביוזמת ההדחה, ואף מתפללת להצלחת יוזמתו של פורר. למרות שקלוש הסיכוי להצלחת היוזמה, כבר עתה צוברת זועבי עוד ועוד גלי אהדה.

אבל אולי יימצא עתה ח"כ אחר שיזום הצעת החלטה המביעה דווקא תמיכה בתרומתה של ח"כ זועבי לערכי המשטר הדמוקרטי בישראל. כן, ממש כך!

הסיבה: הרי כל נאום של זועבי, כל גידוף שלה, בוגדני ככל שיהיה, עד כדי גילויי הבנה למעשי הטרור הפלשתיניים, רק מעצים את מידת הסובלנות שמגלה הכנסת כלפי עמדות כמו אלה של זועבי. אומות העולם לא יוכלו להטיח בישראל האשמות בדבר "הדמוקרטיה הפגומה", כביכול, הקיימת בה. ההפך: כנסת הכוללת את זועבי ניחנה בסובלנות קיצונית.

לכן עדיף להמשיך במסורת התקנון של הענשה זמנית, סילוק לשעות או ימים, של ח"כ זועבי, מן המליאה, עד שתתקרר מעט. והיה כי תצלח יוזמתו של פורר, ולמרות הסיכוי הקלוש היא תודח, תהפוך חנין זועבי למעין "ז'אן דארק" פלשתינית, גיבורה אגדית בעיני עמה ודמות מופת הראויה לחיקוי. האם בכך אנו רוצים?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר