הקרן החדשה: מימון, השפעה ופוליטיקה

סוגיית המסתננים היא רק אחד הנושאים שבעטיים נמצאת הקרן החדשה לישראל בעין הסערה. ארגונים הנתמכים על ידי הקרן עומדים בחזית המאבק נגד מדיניות הממשלה בנושא המסתננים זה יותר מעשור. הקרן מתגאה במאבק, וגייסה תרומות במיוחד למטרה.

אך מעבר לכך, אפשר למצוא את טביעות האצבע של הקרן כמעט בכל מאבק ציבורי שמסעיר את המדינה בשנים האחרונות: המחאה החברתית, המאבק נגד מתווה הגז, ההפגנות האלימות של המגזר הבדואי סביב דו"ח פראוור, הכפשת ישראל בגין "פשעי מלחמה" במבצעים בעזה, בעצירת משט המרמרה ואף באירועי יום שישי שעבר על גדר הגבול; סערת אלאור אזריה, שהחלה מצילום (ערוך) שהפיץ "בצלם"; ההפגנות נגד היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט בפתח תקווה ונגד נתניהו ברוטשילד, המלוות בארגונים שונים נתמכי הקרן, וזה רק על קצה המזלג.

רבים מכירים את פעילות הקצה של הקרן, אך לא את הארגון עצמו, המשאבים העומדים לרשותו ושיטות העבודה שלו. הנה מידע ראשוני:

(א) המימון - על פי הדו"חות הפיננסיים שלה, הקרן תומכת בסכום של כ־14 מיליון דולר בשנה במאות ארגונים ישראליים. המובילים בהם: האגודה לזכויות האזרח (640 אלף דולר בשנה); שוברים שתיקה (436 אלף דולר בשנה), בצלם (360 אלף דולר בשנה); ועדאלה (67 אלף דולר בשנה). אך מימון זה הוא רק קצה הקרחון: הקרן מלווה את הארגונים שהיא תומכת בהם ומסייעת להם לייצר מערכת גיוס כספים עצמאית, לרוב מהאיחוד האירופי וארגונים בינלאומיים נוספים. כך בשנים האחרונות השקיעו ממשלות זרות מדי שנה בין 50 ל־60 מיליון שקלים נוספים בארגונים ישראליים, דבר שמאפשר לקרן ולארגוניה להכפיל ולשלש את כוחה.

(ב) השפעה - הקרן וארגוניה משתמשים במשאבים אלו כדי להשפיע על מדיניות הממשלה, באמצעות הפעלת לחצים ישירים ועקיפים על הפקידות ונבחרי הציבור. ארגונים כמו "בצלם" ו"שוברים שתיקה" פועלים לפגוע ביכולת הפעולה של צה"ל ומזמינים לחץ מדיני חיצוני על ישראל. ארגונים אחרים פועלים באמצעות עתירות אינסופיות לבג"ץ כמעט בכל נושא: ביטחון, הגירה, כלכלה, דת ומדינה ועוד, עד כדי כך שבג"ץ הפך לכלי מרכזי בקידום סדר היום הפוליטי (האג'נדה) של הקרן.

ארגונים נוספים פועלים בעבודת שטח מסיבית במסדרונות הכנסת ובמשרדי הממשלה. כך, למשל, בין נובמבר 2016 לנובמבר 2017, הופיעו בוועדות הכנסת השונות לא פחות מ־1,400 נציגים של ארגונים נתמכי הקרן. המובילים שבהם: האגודה לזכויות האזרח, שנציגיה הופיעו 350 פעמים; "המשמר החברתי", 355 פעמים; ושתי"ל, 109 פעמים. פעילותם בוועדות הכנסת, המלווה לא אחת בפעולות משלימות - בתקשורת, בהפגנות ובאמצעי לחץ ציבורי נוספים - הופכת למעשה את הארגונים נתמכי הקרן לאימפריית השתדלנות (לובינג) הפוליטית הגדולה בישראל.

(ג) פוליטיקה - הקרן אינה זרה למאבקים הפוליטיים בישראל, וראשיה מציגים עצמם לא אחת כמובילים את האופוזיציה הפוליטית האפקטיבית בישראל. כך הסבירה רחל ליאל, המנכ"לית הקודמת, בראיון ל"גלובס" כי "במצב נורמלי, האופוזיציה הפוליטית היתה צריכה להיות בחזית, אבל בישראל אין אופוזיציה מספיק חזקה... בעל כורחנו מילאנו ואקום". הציטוט הזה, אגב, הובלט בעמוד הפייסבוק של הקרן. ברוח דומה התבטאה נשיאת הקרן טליה ששון: "אם החברה האזרחית על ארגוניה תתלכד ותציג עמדות ברורות וקווים חוסמים, היא תצליח לבלום את השתוללות הממשלה". הממשלה ומצביעי הימין מצד אחד, ומהצד השני - הקרן החדשה לישראל ותורמיה, יהודים ליברלים בארה"ב, אבל גם האיחוד האירופי.

מכתב שכתב מנכ"ל הקרן לשעבר, אליעזר יערי, לתורמיו, לאחר ניצחונו של ברק על נתניהו בבחירות 99', מספר את הסיפור כולו: "בלתי אפשרי להתבונן במה שהתחולל, מבלי לראות את טביעות האצבע הברורות והאמיצות של הקרן החדשה לישראל ושל שתי"ל". בימים ההם, בזמן הזה.