אי הבנה: התקשורת במערב והמזה"ת

כשצפיתי בדיווחים מקהיר אודות "ניצחונו" של הגנרל אל-סיסי בבחירות לנשיאות, חשבתי להסביר ממה צריך להיזהר כשקוראים את דיווחי התקשורת העולמית על הנעשה במזרח התיכון.

משפט הפתיחה הוא: "כשאתה רואה פילים מעופפים עליך לבדוק את ראייתך או פשוט לצבוט את עצמך כדי לוודא שאינך חולם בהקיץ". ההשראה למשפט לקוחה ממאמר של תומס פרידמן בנ"י טיימס, "Watching Elephants Fly" מינואר 2012, שבו ביקש להעניק שעור בעיתונאות: "אם תראו פילים מעופפים, סיגרו פֶּה, פתחו פנקס והחלו לרשום. המהפכה המצרית היא הנמשל לפילים. איש לא צפה אותה ולכן לאיש אין היכולת לחזות לאן תתפתח. הדבר הנכון לעשות הוא לסתום את הפה ולרשום רשימות בפנקס".

שבע שנים לאחר מכן, המהפכה המצרית היתה כלא היתה. בנאומו ליום השנה למהפכה, לא היסס סיסי להכריז שייעודו כנשיא וכחייל, הוא לוודא שמה שעבר על מצרים בשבע השנים האחרונות וסיכן את קיומה כמדינה וכאומה, לא ישוב על עצמו לעולם.

במשתמע הובן מדבריו, שהמהפכה המצרית היא הדבר הנורא ביותר שקרה למצרים בעשור האחרון. לסיסי הייתה תובנה נוספת, מה השתבש בתקופת שלטון מובארכ: הוא נשאר בשלטון יותר מידי שנים.

המזרח התיכון בוחר אפוא שוב ושוב בעץ הזית ולא במכונית הלקסוס, ומתברר גם שלמרות שהעולם הפך לכאורה שטוח ומחובר כולו לרשת האינטרנט, באזורנו ובאזורים רבים בעולם משמשת המרשתת לא להעברת רעיונות של קדמה אלא להפצת מסרים של אנטי קדמה וגם של שנאה וטרור.

ראו דאע"ש והצלחתו לגייס תומכים נלהבים בעולם. מה שנדרש כשנדמה למישהו, שהוא רואה פילים מעופפים בשמי קהיר, זה סבלנות והיכרות עמוקה עם הייחודיות, ההיסטוריה ועם תושבי המרחב. לאלו יש דרך משלהם, שאין חובה לכבד וקשה לא פעם להתפעל ממנה, אבל זו בחירתם.

המזרח התיכון אינו שונה בכך מאזורים אחרים. בסמוך לבחירות במצרים התקיימו בחירות ברוסיה שבהן "זכה" פוטין באחוזי תמיכה זהים לסיסי. אבל שעה שהעולם ובעיקר התקשורת המערבית מוכנה לקבל ואף לכבד את דרכה הייחודית של רוסיה שאינה מובילה לדמוקרטיה, ובוודאי לא במודל המערבי - הרי שבכל האמור במזה"ת התקשורת עדיין מתעקשת לראות בתופעות של כאוס ואבדן שליטה, כמו גם בהופעה של כוחות אסלאמיסטים, המבקשים להחליף את האליטות הישנות והצבא בעריצות רבה יותר, כסימנים לדמוקרטיה במיטבה.

ברוסיה המתח בין המדינה לדת אינו קיים כידוע, שכן כמו הצארים שלפניו עלה בידי פוטין להכפיף את הכנסייה למרותו. במזרח התיכון מדובר בשני כוחות מנוגדים, הלוחמים לא למען דמוקרטיה אלא למען שלטון מוחלט.

את תגובת העומק לגלובליזציה שמקדמת התקשורת, ובוודאי גם כוחות כלכליים בעולם, אפשר לראות לא רק בעולם הערבי או בטורקיה של ארדואן, אלא גם בבריטניה של עידן הברקזיט ואפילו, רחמנא ליצלן בארה"ב של טראמפ. אלא שמי שאיננו מחובר לזרמי עומק אלו, ומעדיף לראות את העולם דרך המשקפיים של עולם מערבי שבע, דמוקרטי ונאור, ימשיך כנראה לראות פילים מעופפים בשמיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו