אפליית יהודים בחסות החוק והמשפט

נציגי האגודה לזכויות האזרח או פעילי המטה למאבק בגזענות לא נכחו בעתירה שהגשנו נגד האפליה הגזענית בשערי הר הבית: יהודים המבקשים לעלות להר יכולים לעשות זאת משער אחד שבו הם חייבים לעבור בידוק בגלאי מתכות, ואילו הערבים היכולים לעלות מכל תשעת השערים נכנסים ללא בידוק לאחר שהוסר האמצעי שנועד לדבריהם להשפיל ולפגוע.

לו היה מדובר בהחלטה הפוכה וביום בהיר אחד הייתה מחליטה משטרת חברון, למשל, שמעתה ואילך גלאי המתכות יוסר מהכניסה שבה נכנסים יהודים למערת המכפלה, ואמצעי בידוק זה היה נותר רק לערבים - המערכת המשפטית הייתה נכנסת לסחרור. ארגוני זכויות האדם היו נזעקים לביהמ"ש ומגישים עתירה נגד האפליה הגזענית שבית המשפט כינה "רע מכל רע". בתקשורת היה נערך שיח נוקב רווי האשמות בנושא. רבים מהטוענים היו מצטטים את דברי בית המשפט שאפליה על רקע דת ולאום, פוגעת אנושות בכבוד האדם, שהרי אין לו לאדם שליטה על מוצאו וצבע עורו.

אולם הבעיה אינה רק עם צביעותם של אותם גורמים שזעקת הדמוקרטיה בגרונם וכשמדובר בהחלטה לא שוויונית כלפי יהודים הם מחרישים, אלא גם כלפי כבוד השופטים שישבו בדין.

אכן, הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ניל הנדל הקשיבו לדברינו במשך דקות רבות. ניכר היה שהמדיניות המפלה לרעה יהודים בשערי הר הבית אינה נוחה להם. עם זאת, הם לא הוציאו צווים מיידיים למניעת האפליה. במקום זאת, ניכר כי לפחות חלקם ביקש למצוא הסברים וצידוקים למדיניות המפלה. הדברים התבטאו היטב בשאלתו של כבוד השופט מלצר: "האם מאותו שער שבו מוצבת מכונת גלאי המתכות יכולים מוסלמים גם להיכנס?" נציג המדינה ענה בהיסוס תשובה חיובית (ובאמת, למה להם למוסלמים להיכנס מאותו שער תחת בדיקה, כשהם יכולים להיכנס בכל שמונת השערים האחרים ללא בדיקה?). לשמע התשובה, הפטיר השופט: אם כך, זו לא אפליה.

צר לי כבודו, אך לו עסקנו בקניון או בנק שמאבטחיו הציבו מכונת שיקוף רק לערבים - בשער היחיד שממנו הם יכולים להיכנס - ואילו יהודים יכלו להיכנס גם בכניסות נוספות ללא בדיקה, לא היו שופטי בית המשפט העליון מאפשרים את המשך הפגיעה בכבוד האדם ואת ההתייחסות המפלה.

החשש הכבד אינו רק פגיעה בכבודם של יהודים. אם ביהמ"ש העליון יאפשר למשטרה להמשיך במדיניות המפלה בשערי הר הבית, הנפגעים לא יהיו רק היהודים והתיירים העולים להר הבית וזוכים ליחס אחר מהמוסלמים; הנפגעת העיקרית תהיה מדינת ישראל כולה, בכך שחוסר האמון של חלקים גדולים בציבור כלפי בית המשפט רק יגבר.

אני מחנך את חמשת ילדי להתייחס בחיל ורעדה למדינת ישראל ולכבד את רשויות החוק ואנשי הרשות השופטת ובראשם שופטי בית המשפט העליון. אך לא ירחק היום וילדיי ישאלו אותי, אבא, מדוע אותם שופטים שפעם אחר פעם מטיפים לעקרון השוויון ומניעת אפליה, מאפשרים אפליית יהודים בכניסה למקום החשוב ביותר לעם ישראל? על כך אתקשה להשיב.