באר שבע בסגנון דחיקה
1. הכותרת מהמשחק בין הפועל ב"ש לבני סכנין יצאה כבר בדקות הראשונות עם פציעתו החוזרת של מיגל ויטור. כמה חיכו בב"ש לחזרתו של הבלם, שבלעדיו ההגנה נראתה פגיעה מאוד, והנה ברק בכר ייאלץ להתמודד שוב עם חסרונו.
אם היו אומרים למאמן שהקבוצה שלו תשחק כל העונה בלי צמד הבלמים המתוכנן שלה ובכל זאת תוליך את הטבלה בתום העונה הסדירה, הוא לבטח היה מופתע, אבל זו עדות נוספת לעוצמה של ב"ש.
זה שוב לא היה ערב מזהיר מבחינת האלופה, שהתקשתה לבצע פעולות התקפיות רציניות. בכר פתח בהרכב התקפי, אבל הקבוצה התקשתה לממש את הכוונות שלו. המאמן ראה את הקושי של קבוצתו וערך חילוף טוב במחצית כששלח למגרש את ראדי במקום שהר. המהלך הזה ייצב את מרכז המגרש, הוסיף כוח ואיזון וב"ש השיבה את השליטה המלאה לרגליה.
ב"ש שרדה עוד משחק וגירדה עוד שלוש נקודות יקרות, אבל השאלה אם תוכל למשוך את זה עד חודש מאי.
בסכנין מנשבות לאחרונה רוחות חדשות. טל בנין מוביל את הקבוצה לרצף משחקים טובים, ואחד הדברים הבולטים הוא השינוי בשיטה ובסגנון מקבוצה הגנתית מובהקת וחסרת יומרות לקבוצה עם תעוזה שלא מתבטלת מול שום יריבה. גם למבצר טרנר היא הגיעה במגמה חיובית, שלחה הרבה שחקנים קדימה ויצרה התקפות טובות.
סכנין לא היתה תכליתית, ומול ב"ש זה עולה ביוקר.
2. בני יהודה ומכבי נתניה הן שתי הקבוצות היחידות בליגה שכבר השיגו את מטרתן הראשית העונה. כשמקומן בפלייאוף העליון מובטח הציפייה היתה לראות משחק משוחרר ומהנה, ואכן כך היה.
הקבוצות הוכיחו שוב שמקומן בין שש הראשונות מוצדק, עם משחק קצבי שסיפק תמורה מלאה לקהל. לאחר ההפסקה ראינו בעיקר את בני יהודה, שלחצה, יזמה ויצרה מצבים טובים מול השער. אבוקסיס ניהל נכון את המשחק עם חילופים טובים, שהגבירו את הלחץ על הגנת נתניה. אחד הבולטים במגרש היה מתן חוזז, מה שהעלה שוב את השאלה איך ייתכן שהשחקנים הטובים של מכבי ת"א משרתים קבוצות אחרות.
נתניה פתחה מצוין וגם כבשה שער אחרי התקפה מרהיבה, אבל ללא המשכיות. המשחק שלה דעך ככל שהדקות התקדמו, היא התרכזה בשלב מוקדם בשמירה על היתרון ועם לא מעט מזל צלחה את המשחק. לדני עמוס מניות רבות בניצחון, כמו גם בהצלחה של קבוצתו בעונה כולה.
הרבה שחקנים בנתניה היו מתחת לרמתם הרגילה, ובניגוד למשחקים אחרים שבהם היא היתה טובה יותר ולא ניצלה זאת בכדי לצאת עם נקודות, הפעם היא היתה פחות טובה אבל ניצחה. גם זה משהו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנושלמה שרף
מגדולי מאמני הכדורגל בישראל. שיחק בצעירותו בהפועל כפ"ס, אבל התפרסם בעיקר בזכות הישגיו על הקווים. הוביל את מכבי חיפה לאליפות ראשונה בהיסטוריה (בסך הכול שלוש אליפויות), אימן את נבחרת ישראל במשך שמונה שנים, באחת התקופות המרגשות שלה ומשמש כבר 20 שנה כפרשן כדורגל, כולל בתוכנית "יציע העיתונות" בערוץ הספורט. שרף מחזיק גם בתואר המנהל המקצועי של בית"ר נס טוברוק, שידוע בזכות טיפוח כישרונות צעירים.
