כשכולם מושכים בטלית, בסוף היא נקרעת

כמי ששירת בצה"ל כקצין שריון, נפצע קשה במלחמת יום הכיפורים ורואה בלימוד התורה ערך עליון - אני חצוי בסוגיית גיוס החרדים לצה"ל. מחד גיסא, אני משוכנע שכל צעיר ישראלי מחויב לשרת בצבא או במסגרת שירות לאומי. מבחינתי, השוויון בנטל אינו סיסמת בחירות כדי לקושש קולות בימין או בשמאל, אלא אמונה עמוקה ששירות צבאי הוא אחד הביטויים העילאיים של החירות והעצמאות שלהם זכינו אחרי אלפי שנות גלות. שירות צבאי, מבחינתי, הוא זכות בקנה מידה היסטורי ולא חובה חוקית בלבד.

מאידך גיסא, ברור לי לגמרי שבעידן שבו קורסות אידיאולוגיות, פוסט-מודרניזם מכה בעוז באמונות יסוד, ציביליזציות מתנגשות ואי-הוודאות שולטת בערוגות חיינו, לימוד התורה הוא תעודת ביטוח להמשך קיום העם היהודי לנצח נצחים. עמנו העתיק שרד את הנוראות שבגזרות, ונותר מהלך ומתעצם על בימת ההיסטוריה, הרבה בזכות לימוד התורה ועוצמת האמונה. כמובן, אין לי גרם סימפתיה כלפי אלה שמתחזים ללומדי תורה רק כדי להתחמק משירות צבאי. בפועל, הם רודפים את אחיהם שממיתים עצמם באוהלה של תורה.

שר האוצר מאיים ואומר שעם ישראל יסב לסדר עם תקציב או בלי שר אוצר, ואביגדור ליברמן מאיים שהקואליציה תפורק על רקע חוק הגיוס. לא ברור לי למה להם מותר לאיים כדי לרצות את פוטנציאל הבוחרים שלהם, ואילו כשחברי כנסת חרדים דורשים בתוקף חוק גיוס כדי לרצות את הבוחרים שלהם, מדובר במעשה סחטני.

פוליטיקה, כידוע, היא אמנות האפשרי. כל מי ששלמות ארץ ישראל וטובת המדינה חשובות לו, עדיף שיימנע מלאיים וינסה למצוא דרכים יצירתיות כדי לגשר על הפערים האידיאולוגיים. חברות בקואליציה היא לעיתים צביטה בלב, אך אותה צביטה היא לפעמים מהות הדמוקרטיה. שיטת המשטר בישראל מבוססת על קואליציה בין מרכיבים שונים ומגוונים, ואי אפשר לנהל משטר קואליציוני כשכל אחד מושך לכיוון שלו. כששניים או שלושה אוחזים בטלית וכל אחד מושך לכיוונו, סוף דבר הוא שהטלית תיקרע. השר ד"ר יוסף בורג ז"ל אמר לפני שנים כי ישראל היא המקום האחרון בעולם שבו כדאי להמר על הקדמת בחירות.

סוגיית גיוס החרדים איננה עוד סוגיה פוליטית. היא סוגיית ליבה שמלווה את מדינת ישראל עוד חודשים ספורים מלפני הקמתה ועד עצם היום הזה. סוגיות אידיאולוגיות פותרים במוח ולא בכוח, מתוך רצון טוב ובעיקר מתוך אחריות למדינה שלנו. מדינה שהתקבצו בה מכל קצות תבל בני דעות והשקפות שונות, וכולנו זוכים לחיות בדור האחרון לגלות והראשון לגאולה. בדור מיוחד שכזה, מוטלת אחריות כבדה על מנהיגי הציבור מכל המגזרים והדעות.