לא בונים דו־קיום על הפליה

הרעיון שמובילה שרת המשפטים להבחנה בין זכויות לאומיות לזכויות אזרחיות, הבא להעניק עדיפות לאינטרסים לאומיים־יהודיים, נראה על פניו הגיוני. בארץ שני לאומים בעלי אינטרסים מנוגדים, והדרך הטובה ביותר להבטיח את הבית הלאומי שניתן לעם היהודי היא על ידי מתן עדיפות לצרכיו הלאומים בחקיקה.

השרה איילת שקד שקד מביאה כמה דוגמאות, ובהן בג"ץ קעדאן - משפחה ערבית שביקשה וזכתה להצטרף ליישוב קציר. טענתה היא כי אם היה קיים חוק לאום לעזרת השופטים, היתה ההחלטה קלה יותר, ולטובת הרוב היהודי. שקד מביאה את העובדה כי בגליל חי רוב ערבי המהווה כ־55% ומסבירה כי די בכך כדי ליצור איום על המיעוט היהודי בגליל (ואולי במציאות הרחוקה יותר, ידרשו הערבים באזור אוטונומיה). 

אם נידרש לדוגמה זו, בעיית המיעוט היהודי בגליל - לפי שקד - לא תיפתר באמצעות חקיקה. כדי לעודד רוב יהודי בגליל, יש ליצור מציאות חיים נוחה למי שחי שם; תשתיות חינוך, בריאות, תרבות, תעסוקה, רווחה, תחבורה, כבישים. כל אלה אינם דומים למה שקיים במרכז. סיבות אלה מביאות את האוכלוסייה היהודית החזקה בצפון להגר למרכז. במקומה נכנסות לערים הצפוניות משפחות ערביות מבוססות, המחפשות לשפר את איכות חייהן, ואולי גם להתערות בחברה הישראלית־יהודית. מעלות תרשיחא כבר מעורבת, ובדרך גם נצרת עילית וכרמיאל. 

יהודים וערבים במדינת ישראל בונים חיים משותפים. בזוגיות זו אי אפשר לטפל בכלים של חקיקה מפלה. היא מסבכת את הדברים ולא פותרת אותם. גם אם נניח שתהיה חקיקה, האם מה שחסר ליהודים בגליל אלה החקיקה או המשאבים? האם החקיקה תיטיב את מצבם הקשה ממילא של היהודים והערבים בגליל? האם העדפת הלאום היהודי בחוק תדרבן זוגות יהודים מהמרכז לעבור לגור במצפים ובערים בגליל?

הבחנה בין זכויות היא מסוכנת. היא יוצרת שתי קבוצות אזרחים. כזאת הנהנית מזכויות רחבות ואחרת מזכויות מצומצמות. בעתיד אפשר לטעון כלפי כל טענה של הפליה ממסדית או פרטית, שמטרתה להבטיח את אינטרס הרוב היהודי. יכולתו של הרוב היהודי לשלול את זכויות המיעוט הערבי בחקיקה היא פוגענית ומטילה צל כבד על דמותה של ישראל כמדינה דמוקרטית. 

בתגובה לבג"ץ קעדאן חוקק חוק ועדות הקבלה, המאפשר לברור את המתאימים ליישוב. השרה שקד בוודאי מודעת לחוק. אני תוהה אם הרעיון להעדפת הלאום היהודי לא משמש כסות לתוכנית עתידית, גדולה יותר, של סיפוח חלקים מהגדה המערבית, והכנסת הערבים בשטחים אלה למציאות קיימת של אזרחים בעלי שוויון זכויות אך בנחיתות לאומית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו