תנו לפולנים לנהל את הוויכוח שלהם

כמה פוליטיקאים ישראלים בכירים פרסמו הצהרות נגד פולין בהקשר של אחריותה כביכול לפשעי השואה. הגדיל לעשות יאיר לפיד, אשר דיבר על "מחנות המוות הפולניים" ואף דרש התנצלות מהשגרירות אשר העזה שלא להסכים עם השתלחויותיו. יתרה מכך, בתגובה לחקיקה בפולין, מקדם ח"כ איציק שמולי תיקון לחוק אשר אמור להפוך לעבירה פלילית את מה שמכונה "הכחשת או הקטנת מעורבות עוזרי וסייעני הנאצים". במצב דברים זה אנו מרגישים מחויבים להסתייג מההצהרות ומהיוזמות הבלתי־אחראיות האלה ולעשות סדר באשר לעובדות ההיסטוריות.

במלחמת העולם השנייה האומה הפולנית נפלה קורבן לתוקפנות זרה. בפעם הרביעית בתולדותיה פולין חוותה חלוקה וכיבוש זר, שהיו האכזריים מכולם. המדינה הפולנית בוטלה, וראשה של האומה נכרת כאשר העילית שלה חוסלה באופן שיטתי. האידיאולוגים הנאציונל־סוציאליסטים ראו בפולנים גזע נחות.

באותה תקופה, מיליוני פולנים איבדו את חייהם. אך האומה הפולנית מעולם לא נכנעה לתוקפנות. היא נלחמה באומץ נגד הפלישה ומרדה נגד הכיבוש. מעולם לא קמה ממשלת בובות פרו־נאצית. הנציגה הלגיטימית של העם הפולני נשארה ממשלת רפובליקת פולין בגלות, אשר בשלב מוקדם מאוד פעלה כדי להפנות את תשומת ליבו של העולם החופשי להשמדת היהודים בידי גרמניה הנאצית.

כמו כמעט בכל אזור תחת הכיבוש הנאציונל־סוציאליסטי, נמצאו מי ששיתפו פעולה עם הכוח הכובש, בין שמתוך רוע לב או תאוות בצע ובין שמתוך פחד. חלקם סייעו לרצח העם יהודי. עם אותם משתפי פעולה נמנו גם אזרחי פולין - יהודים ולא יהודים. הדיכוי הטוטליטרי הופך בני אדם רגילים אחדים לגיבורים, אך הוא הופך גם אחרים לבני עוולה ולחסרי חוט שדרה. יתרה מכך, פסול לייחס לאומה כולה אחריות מוסרית קולקטיבית על פשעי יחידים, אשר פעלו ללא כל צל של סמכות לגיטימית. הסחת אשמה כזאת משרתת רק את אלה שרוצים לטשטש את ההבחנה בין האשמים לחפים מפשע, ובכך להכתים את האחרונים במעשי הרשעים.

במהלך 30 השנים האחרונות, לאחר שזכתה בעצמאות מלאה, פולין הפכה לדמוקרטיה תוססת. כמו בכל מדינה דמוקרטית, מתקיים שם דיון ער על סוגיות שונות ונוצר מגוון דעות בנוגע לתבונתו ונאותותו של פריט חקיקה זה או אחר. אך אין זה מתפקידנו כאזרחי מדינה דמוקרטית ידידותית להתערב בדיון הפנימי או לתת שיעורים בדמוקרטיה למדינה חופשית אחרת. הידידות העמוקה בין ישראל לפולין בעשורים האחרונים היא דוגמה מצוינת לדרך שבה שני עמים דמוקרטיים צריכים לנהל מערכת יחסים ביניהם. אל לנו לאפשר לאופורטוניזם פוליטי חסר בסיס לפגוע בידידות הזאת.

ד"ר אפרים פודוקסיק הוא מרצה בכיר למדע המדינה באוניברסיטה העברית

פרופ' מיכאל קוצ'ין הוא מרצה למדע המדינה באונ' ת"א