"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המפכ"ל נאבק בשחיתות - ובתמורה זוכה ללינץ'

,עודכן

"אזרחיות ואזרחים יקרים! בימים אלה מתנהלת חקירה של חשדות שונים, שבהם אני חשוד. ישראל היא מדינת חוק. במדינת חוק, אין אדם הניצב מעל החוק, גם לא ראש הממשלה. כאשר יש חשדות נגד ראש הממשלה, תפקידה של המשטרה לחקור אותן ביסודיות, ללא מורא, במקצועיות ובנחישות.

"אני מאמין בצדקתי, ואני משוכנע שצדקתי תוכח בחקירות. אני מעוניין בחקירה, כדי להסיר מעלי כל צל של חשד, לנקות את שמי מכל רבב, כדי שאשוב ואיהנה מאמון הציבור. יש לי אמון מלא בשלטון החוק בישראל ובגורמי האכיפה, ואני בטוח שיעשו מלאכתם נאמנה, גם בחקירתי. אני גאה בישראל; מדינה דמוקרטית, מדינת חוק, שבה הכל שווים בפני החוק. אני גאה להיות ראש הממשלה שלה".

זהו נאום של ראש ממשלה, שהוא מנהיג לאומי, הנקלע לחקירה משטרתית. כך היה נואם מנהיג ממלכתי, מנהיג אחראי. זה התשליל המוחלט של התנהלות בנימין נתניהו, המנהל מסע אנטי־ממלכתי, והמוני מעריציו המושבעים, ללא פקפוק ומחשבה ביקורתית, ההולכים איתו. הוא מציג את חקירת החשדות נגדו כ"מסע רדיפה פוליטי" וכ"הפיכה"; מקדם חוקים לשיבוש חקירתו שהקשה מכולם, שסוכל בינתיים, "החוק הצרפתי", אינו אלא הפיכה חוקתית, העמדת ראש הממשלה מעל החוק.

החמור מכל הוא המסע נגד המשטרה והמפכ"ל. רה"מ מנסה ליצור דה־לגיטימציה לתוצאות החקירה באמצעות הגחכת המשטרה, הסתה נגדה, ובעיקר באמצעות "שיימינג" למפכ"ל. מסע הנקם נגד אלשיך, על כך שהוא נאמן לתפקידו ולשלטון החוק במקום להכיר טובה למי שמינה אותו ולגלות נאמנות אישית למיטיבו, הוא חמור מאוד. כשהמסע החל, לא האמנתי שנתניהו יצליח להדביק לאלשיך, כמו לריבלין וליעלון, את תווית ה"שמאלן". הרי חוגו החברתי ידוע, וכך גם זהותו האמונית, האידיאולוגית והמשפחתית. אולי דווקא זאת הסיבה ללינץ' ול"שיימינג" האישי: להפעיל על אלשיך לחץ כבד מסביבתו ולהפוך אותו בעיניה למשת"פ של "השמאל" ו"הקרן".

אלשיך עשה לאורך התקופה לא מעט שגיאות. מיעוטן מהותיות - כמו החזרתו לתפקיד של ניצב ריטמן חרף התלונות נגדו והמלצת מח"ש להעמידו לדין - ורובן טקטיות ותקשורתיות, הנובעות מחוסר ניסיונו. הוא ממלא את תפקידו ולא ציפה למצוא עצמו כיריב של ראש הממשלה. ביריבות שנכפתה עליו, כל טעות שלו הופכת לתחמושת בידי יריבו המנוסה והמיומן, ומנוצלת בציניות לפגיעה בו.

עם זאת, על אף השגיאות, ראוי המפכ"ל להערכת הציבור ולהוקרתו על החוסן שהוא מגלה בעמידתו הנחרצת על האינטרס הציבורי - ביצור שלטון החוק והשוויון בפני החוק, ומאבק למען טוהר המידות ונגד השחיתות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר