"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משרד הבריאות מפלה עובדים סוציאליים?

,עודכן

בחודש מרץ האחרון נשמעו קולות שמחה מדירתם הקטנה של אמיר ודנה, זוג עובדים סוציאליים. זה היה רגע אחרי שהמדינה אישרה את "צו ההרחבה" המחיל את התנאים של עובדים סוציאליים עובדי מדינה על עובדים בגופים שמספקים שירות למשרדי הממשלה. לאחר שנות מאבק קיבלו העובדים הללו העלאה בשכר, ובעיקר השוואת תנאים משמעותית עם מקביליהם בשירות המדינה.

העו"סים מטפלים בשכבות המוחלשות ביותר: משפחות נזקקות, נשים מוכות, ילדים עם קשיים נפשיים ועוד. הם מכתתים רגליהם בשכונות קשות, ופעמים אף מאוימים – אך הם פועלים מתוך תחושת שליחות ואחריות כבדה, שהסיוע למשפחה הזו על כתפיהם בלבד.

בעשרת החודשים שחלפו מאז אישור הצו, נמוגו קולות השמחה בדירתם של אמיר ודנה, והתחלפו בהשתוממות ובעיקר תרעומת על המדינה שיצרה שני מעמדות בקרב העובדים הסוציאליים.

קחו את אמיר למשל, שעובד בגוף המפעיל הוסטל לאוטיסטים מטעם משרד הרווחה, ומשקיע נשמתו בקידום מצבם של הדיירים - הוא קיבל את ההעלאה המיוחלת ויכול להרוויח קצת פחות מהשכר הממוצע במשק, ליהנות מקרן השתלמות, יותר ימי חופשה ועוד הטבות. לעומת זאת דנה אשתו, שמטפלת בצעירים בעלי קשיים נפשיים בהוסטל המופעל מטעם משרד הבריאות - לא זכתה לאותה העלאה, וממשיכה לקבל שכר נמוך משמעותית.

הסיבה היא טענה מקוממת של משרד הבריאות - בגיבוי משרד האוצר והממונה על השכר בשירות הציבורי - שאין חובה להעסיק עו"סים במכרזי משרד הבריאות לתפקידי מתאמי טיפול. כלומר, מכיוון שאפשר עקרונית להעסיק מרפאים בעיסוק או אחיות (גם אם חסרי ניסיון והכשרה ספציפיים), אין סיבה להחיל את צו ההרחבה על אותם עו"סים. במילים אחרות, במקום שמשרד הבריאות יעסיק עובדים סוציאליים, שהוא מחויב לשלם להם תוספת צו ההרחבה, הוא יעסיק אנשים בלי הכשרה מספקת שיטפלו במקרים הקשים ביותר – נפגעי נפש, משפחות הרוסות וקורבנות אלימות במשפחה.

כך יוצרת המדינה עובדים סוציאליים סוג ב', שדווקא האוכלוסיות הקשות ביותר אמורות לקבל טיפול מהם. כדור השלג הזה יסתיים במקרה הטוב, בטיפול גרוע ולא מקצועי, ובמקרה הרע, בעובדים סוציאליים שיתגלגלו בעצמם להיות חלק מאותן אוכלוסיות מפאת תנאי עבודה גרועים.

ועוד הערה: האם העובדה שנשים הן רוב בתחום העבודה הסוציאלית, היא חלק מהסיבה שהמדינה מרשה לעצמה להתנהל כך? הפתרון פשוט – הכרה של משרד הבריאות בתפקידי העובדים הסוציאליים בפועל, החלת צו ההרחבה ותשלום הולם לעובדים. רק מהלך כזה יציל את העשייה המקצועית בשירותי השיקום בבריאות הנפש.

אבישי פריזדה הוא מנכ"ל קבוצת ג.י.א לטיפול בנערים עם קשיים נפשיים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר