"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההכחשות לא יעזרו: כדור הארץ מתחמם

,עודכן

האם שינוי אקלים הוא דבר שבאמת קורה והאדם אחראי לו, או שזו המצאה של גורמים אינטרסנטים? במאמרו כאן "רוקדים על אסונות אקלים" (28.1), רמז ד"ר גבי אביטל שגורמים "ירוקים" "לא טורחים לבדוק את הנתונים" ולעמוד על האמת. אין להתבלבל בין מזג אוויר לאקלים: אקלים הוא תמונת מאקרו של הרבה אירועי מזג אוויר. שינוי אקלים אפשר להבין רק בבחינת מגמות מתמשכות.

אז מה קורה לאקלים (ולא למזג אוויר) שלנו? מסוף המאה ה-19 טמפרטורת כדור הארץ עלתה ב-1.1 מעלות, כשעיקר העלייה אירעה בעשורים האחרונים. מומחי אקלים מצביעים על ייחודיות הסוגיה ביחס למגמות בעבר - בראש ובראשונה מבחינת המהירות שבה מתחוללים השינויים. עיקר החום העודף (מעל 90%) נקלט באוקיינוסים, מה שמשבש את האקלים בדרכים מורכבות. מדענים מעידים על השפעות החום: מינים של בעלי חיים וצמחים משנים את אזור התפוצה שלהם ונעים צפונה למקומות קרים יותר; אלמוגים מלבינים בגלל מים חמים וחומציים יותר; קרחונים נמסים, וישנן תופעות רבות יותר של מזג אוויר קיצוני.

העובדה שאנו חווים יותר ימים של חום קיצוני בישראל תואמת את המגמות המתוארות. מחקר מלפני שנתיים הראה, ששינוי האקלים גורם לפי ארבעה יותר אירועי חום קיצונים ולעלייה של 25% באירועי גשם קיצוניים. מחקר אחר מראה ששינוי אקלים הכפיל את שטח היערות שנשרפו בארה"ב ב-40 השנים האחרונות. באשר לסופות טרופיות כהוריקן, המנגנון העומד מאחוריהן והקשר לשינוי אקלים ברור: הוריקן זקוק להתפתחותו למי ים בטמפרטורה של 27 מעלות לפחות ועל פני עומק של חמישים מטרים. התחממות השנים האחרונות מספקת תנאים אלה יותר ויותר.

כיצד זה קשור לבני האדם? השפעת האדם על האקלים אינה נושא מחקרי חדש. עוד לפני כ-150 שנה, תיאר הצרפתי פורניי את המנגנון המדעי של אפקט החממה, והשוודי ארהניוס חישב את השפעת שריפת הפחם על התחממות כדור הארץ. סביב הכדור שלנו יש מעין חממה העשויה גזים כמו אדי מים ופחמן דו-חמצני. החממה חיונית, ובלעדיה הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ הייתה לא יותר ממינוס 18 מעלות. כששורפים פחם, גז ונפט, משחררים כמויות עתק של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה. אלו מעבים את החממה וגורמים לה ללכוד יותר חום על כדור הארץ.

ברור ששום מזג אוויר קיצוני אינו מעיד לבדו על שינוי אקלים. אבל המגמה ברורה ומובהקת. 97% מהמחקרים המדעיים בתחום מגיעים למסקנה שהאדם מהווה גורם משמעותי בעיצוב האקלים.

אז מה עושים? קומץ החליט להפוך את הנושא המדעי של שינוי אקלים לזירה של דעות, שבה הכול קביל. אבל בסה"כ הציבור מעוניין בצמצום זיהום הסביבה והפחתת פליטות גזי חממה, לאו דווקא בגלל אירועי מזג האוויר אלא בשל התועלות המרובות של מדיניות שכזו על איכות החיים שלנו: אנרגיה מתחדשת במקום פחם תורמת לאוויר נקי; אנשים בוחרים לאכול פחות בשר כצעד בריאותי וערכי ועוד. כך שהרקדנים יכולים להמשיך לרקוד, אבל המהפיכה כבר כאן.

ד"ר יונתן אייקנבאום הוא מנהל הקמפיינים של ארגון "גרינפיס" בישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר