את מי מעניינת עצומת הסופרים בעד המסתננים?

מכתבי הסופרים, המרצים, האמנים ושאר בתי האצולה, מעלים את השאלה למה, בעצם, עדיין מקובל לחשוב שדעתו הפוליטית של סופר משמעותית יותר מזו של רוקח או חלפן כספים. לאנשי רוח יש תדמית של חשבן חשוב, אחד שמשפט שלו מצוטט מדי פעם במרכאות על רקע תמונתו שבה הוא משעין ראש מהורהר על כף ידו. ולא מחייך, חלילה.

אלא שהאנשים האלה לא תמיד מעורים במיוחד בחיים האמיתיים. מומחיותם היא בעיסוקם: כתיבה, עלילות דמיוניות, התפלספות, העולם האקדמי, האמנות. לנהל מדינה או להחליף גלגל באוטו הם יודעים פחות.

את עבודתם רובם עושים טוב, אבל יש עוד הרבה אנשים שעושים טוב את עבודתם: חשמלאים, מתכנתים, עובדי ניקיון, קוסמטיקאיות. גם אלה יכולים להביע דעה מבוססת ובעלת משקל בעניין עיסוקם. לדעותיהם בענייני פוליטיקה, התיישבות ואם מכבי צריכה להחליף מאמן אין ערך פחות. אין עצומות של פקידי בנק או מלגזנים על אקיבוש, אין ״אנו, בעלי הפיצוציות החתומים מטה, מביעים זעזוע מיחסה המחפיר של הממשלה לפליטים.״ למרות שדעתם של בעלי פיצוציות, היו בטוחים, אינה פחות רציונלית מזו של הסופר.

העצומות האלה מקורן באגו טריפ שהנפוחים חיים בו, כי הם ידועים יותר מהאדם הפשוט ונהנים מהילת החשבן. אף שחוסר מעורבותם העקרוני והגאה בחיי היומיום של העם למטה, מרמז שעדיף לעשות ההפך מעצתם החשבנית. למעשה זה כבר הוכח לא פעם.

במלוא הכנות, את מי אתם מעדיפים שילַווה אתכם לקנות מכונית יד שנייה – מאיר מהמינימרקט או חשבן חשוב? התשובה ברורה. את מאיר מהמינימרקט אף אחד לא ימרח; החשבן החשוב לא ראה מנוע של אוטו בחיים שלו. גם לא ראה הרבה אנשים, בעצם, כי רוב הזמן הוא חושב בחשיבות בחדר העבודה שלו, עם האיטום לרעש, שסידר לו קבלן שגם סידר אותו במחיר. אז מדוע יש להקשיב בכובד ראש לדעתו מלאת הפאתוס בענייני הגירה? זו אינה שאלה מוסרית עליונה כפי שמנסים להציג זאת, ובטח לא שואה. זה ענין כלכלי, חברתי ומשפטי. כל מדינה בעולם מרחיקה מדי פעם אורחים בלתי קרואים, אם כי מכל דבר אפשר לעשות דרמה קורעת לב. בעצם זה מקצועם של חלק מ"אנשי הרוח". לא צריך דעה מנומקת, רק הרבה דרמה ורגש. הגיון זה קפיטליסטי וגזעני.

עצומות החשבנים נראים יותר כנסיון נואש לשמור על רלוונטיות, בעולם שכבר אין לו סבלנות אליהם. כמו הסרטים על נסיכה הנקלעת לקולג' אמריקני ולא מבינה למה לא מנשקים לה את היד. די, אתם כבר לא מהסיפור הזה. אם מומחים לכלכלה חותמים על עצומה המתייחסת למדיניות האוצר – בסדר. אבל עצומת סופרים בענייני הגירה בלתי חוקית, יאללה, תתקדמו. וסליחה שאנחנו לא מנשקים לכם את היד.