תומכי מדינת הרווחה מקשים על הנכים להתפרנס בכבוד

מאבק ארגוני הנכים מול האוצר על גובה הקצבאות הוא בעיקרו ויכוח על סדר הקדימויות בהוצאת כספי המדינה. עם זאת, אין עיסוק בסוגיה אחרת, שאינה כרוכה בהגדלת הוצאות אך יכולה לשפר מצב נכים רבים: מערכת הקצבאות הממשלתית מענישה נכים היוצאים לעבוד.

לכאורה, כולם תומכים בהטבת מצב הנכים: הסוציאליסט ואיש השוק החופשי, עובד המדינה וראש הארגונים הכלכליים. לאמיתו של דבר, תומכי מדינת הרווחה עושים יד אחת להקשות על נכים להתפרנס בכבוד, ולהותירם במצב של תלות ודלות.

הצלחת מאבק הנכים הנוכחי משמעותו שבשנים הקרובות יעלו קצבאותיהם מסביבות 2,400 שקלים ל־4,300 שקלים. עלייה משמעותית, אך הבה נזכור שקצבת הנכות אינה מיועדת למחיה, אלא לאפשר לנכה לשלם על ציוד, תרופות וטיפולים רפואיים שיאפשרו לו להתקרב למצב שבו מצוי כל אזרח. הנכה מקבל קצבה שתאפשר לו לחפש עבודה, להקים משפחה ולחיות ככל אזרח.

אך כשנכה מתחיל לעבוד, הוא מגלה שהמדינה מקזזת את קצבתו מהשכר שלו. נכה שירוויח 7,000 שקלים ברוטו, יקוזזו כ־40 אחוזים מקצבתו, ונכה שיצליח להגיע לשכר הממוצע במשק, 9,500 שקלים, ימצא שכמעט כל קצבתו קוזזה. כלומר, המדינה סבורה שנכה המרוויח שכר ממוצע צריך להפריש אלפי שקלים משכר זה לטיפולים ולציוד הנדרש לו לתפקוד, ומותירה אותו עם שכר המקשה עליו להתבסס ולקיים משפחה.

מדובר במלכוד מרושע שבו הנכה מנוע מלהגיע לשפע כלכלי, ובפועל נגזרת עליו דלות, ולחלופין תלות במשפחתו. עובדה שבעשורים האחרונים גדל פי ארבעה שיעור העוני בקרב הנכים בישראל, לעומת העוני בשאר האוכלוסייה - תוצאה ישירה של מדיניות הרווחה.

זה ה"היגיון" האופייני למערכת "רווחה" המעדיפה נכה במצב דלות ותלות במערכת, במקום שחס וחלילה "ירוויח" מנכותו את דמי הקצבה שמשלמים עבור כיסא גלגלים או תרופות נגד כאבים. וזאת עוד לפני שמגיעים לנכה שרמת הכנסתו אינה קבועה, או מי שעבד וחלה החמרה במצבו הפוגעת באפשרותו לעבוד. במקרה כזה יהיה עליו להתרוצץ בין ועדות הרווחה עם טפסים ואישורים כדי לשכנע שתושב לו את הקצבה.

זהו ההיגיון המעוות של מדינת הרווחה, הגורסת כי קצבאות, פיקוח ואישורים המנוהלים על ידי פקידים יכולים באמת להיות יעילים ומועילים. היגיון בריא ומוסרי הרבה יותר יפסיק כל תלות בין קצבת הנכות לשכר, וכך תימנע מנכים חרפת הצורך לחשוב באיזה מצב עדיף להישאר - אם להיות מובטל, לעבוד או להעלים הכנסה. כך יוכלו נכים לבנות עתידם הכלכלי בלי חרדה מתמדת לקצבתם. ואם, למרות מערכת הרווחה, חלקם יעשו חיל ו"חס וחלילה" ירוויחו מכך שתהיה להם גם קצבה וגם הכנסה גבוהה, אז שיהיה להם לבריאות.

ד"ר אופיר העברי הוא המשנה לנשיא מכון הרצל בירושלים