דיווחו לנו כי המוטיבציה לשירות קרבי פחתה ונמצאת במגמת ירידה. באתי לערער על קביעה זו. לא שחקרתי את המצב ויש בידי ממצאים אחרים. עצם העיסוק במדידת מוטיבציה מופרך בעיניי. מוטיבציה אינה תופעה פיזיקלית, ומדד המוטיבציה אינו דומה למפלס מי הכנרת.
המחלוקת שלי עם העוסקים בנושא נובעת לא רק מהספק שאני מטיל בשיטות המדידה ובטיפול הפרשני בממצאים. הטענה העקרונית שלי היא שהנתונים הללו על מוטיבציה לשירות בקרב המועמדים לשירות הרבה פחות חשובים ממה שקורה לחייל בתוך היחידה.
המוטיבציה המשמעותית מצויה כולה בידי מפקדי הצבא, ממפקד הכיתה ועד הרמטכ"ל. מספרים על גנרל פטון, שקיבל דיווח בעיצומה של ההתקדמות להכרעת גרמניה על גדוד בחזית שסובל משחיקה ומעייפות וזקוק להחלפה. תגובתו היתה: "לא הגדוד עייף, המג"ד עייף. תחליפו מג"ד".
מאז ראשית גיוס החובה בצבאות ההמונים של אירופה במאה ה־19 נבנתה שיטה לבניית המוטיבציה לשירות מסור ומקצועי, מתוך תהליך האימון ורוח היחידה. בהבנה הזו נבנו יחידות המחץ בצה"ל שמעולם לא הוגדרו רשמית כיחידות מתנדבים, שגילו בכל מבחני הלחימה רוח לחימה נעלה.
הדחף להעלאת הסוגיה קשור, להבנתי, באינטרס די גלוי: מכיוונים שונים בחברה הישראלית מבקשים שינוי במודל הגיוס: מבקשים לעבור מגיוס חובה לגיוס צבא מתנדבים מקצועי. במצוקת היעדר היכולת לממש שוויון מלא בגיוס, בתוספת העצמת החרדה ממגמת אובדן המוטיבציה, מבשילים את הפתרון האחר: צבא מקצועי כמשלח יד.
כל אזרח יבחר את משלח ידו. מי שיתאים לו יבחר להיות חייל, ואחרים יבחרו ככל שיתאים להם. אם לא תהיה חובת גיוס בחוק, לא יהיו עוד משתמטים, ומי שאינו מתגייס פטור מהתנצלות.
מתגייסים בבקו"ם // צילום: גדעון מרקוביץ
למעשה, קיימות כאן שתי שאלות נפרדות ושונות: האחת, שאלה ביטחונית מעשית - האם בנסיבות הביטחוניות הקיימות יכולה מדינת ישראל לשנות את מודל הגיוס מגיוס חובה לצבא מתנדבים מקצועי שכיר? השאלה השנייה, בהנחה שזה אפשרי, האם זה בכלל רצוי לנו?
מההיבט המעשי, התשובה לגמרי ברורה: למדינת ישראל שבמסגרתה יתגייסו רק אלה שיבחרו בקריירה צבאית במסגרת צבא שכיר - לא תהיה יכולת להעמיד יותר משתי חטיבות חי"ר וחטיבת שריון אחת. זה, פחות או יותר, המצב בצבא אנגליה.
לא ברור איזו איכות תתייצב לשירות בגיוס כזה. מעבר לכך, המענה לאיומים ביטחוניים רחבי היקף דורש מסה של כוחות, שבהם משולב מערך מילואים רחב היקף. מהיכן יגויסו חיילי המילואים אם לא עברו חישול ואימון בשירות החובה? משיקולים אלה, בתנאים הקיימים ואף בעתיד החזוי, מעבר לצבא שכיר מקצועי הוא רעיון חסר אחריות.
גם אם יש אפשרות למודל גיוס אחר, לבן־גוריון היתה עמדה ברורה בסוגיה: "רק הצבא יכול וצריך לשמש גורם מלכד בעיצוב דמותו של העם הנוצרת במדינת ישראל" ("כוכבים ועפר", עמ' 36). מעבר לתרומה המלכדת ובונה אומה, כמקום מפגש יחיד לכלל האזרחים, לשירות הצבאי תרומה בחינוך הפרט לאחריות, לנורמות עבודה ולאזרחות מועילה.
אכן מתקיימת מחלוקת על המגמה הרצויה בעיצוב עתיד החברה בישראל. עתיד צה"ל כצבא עם כרוך במאבק חברתי ונתון להשפעה מנהיגותית. הסרט "שעה אפלה", על תפקידו המשמעותי של צ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה, מדגים את מלוא מורכבותה ועוצמתה של השפעה מנהיגותית.
מומלץ לצפות בסרט במחשבה על סוגיית המוטיבציה לגיוס. מה שקורה אינו בהכרח מה שיקרה. הכל נתון לשינוי, בייחוד רוח האומה וחייליה, הנתונה להשפעתה המיידית של מנהיגות לאומית בעלת השראה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו