פתרונות מדיניים מחוץ לקופסה

ארבעה בכירים לשעבר בממשל אובאמה דיווחו ל"הארץ" בשבוע שעבר, שב־2014 הציע נתניהו לפלשתינים תוכנית לחילופי שטחים, שבה ישראל תספח את גושי ההתיישבות והפלשתינים יקבלו ממצרים שטח בסיני, צמוד לרצועת עזה. רה"מ הכחיש.

בין שהידיעה נכונה ובין שלא, הכיוון המוצע בה נכון. הפתרון אפשרי רק מחוץ לקופסת השטח שבין הירדן והים ותפיסת "שתי מדינות לשני עמים" בא"י המערבית. רק הרחבה משמעותית של השטח המיועד לפתרון - כך שיכלול את ירדן וסיני - תאפשר פשרה טריטוריאלית מציאותית, לא כמשחק סכום אפס בין הצדדים, אלא כפתרון ראוי ובר־קיימא.

מדינה פלשתינית בגבולות 49' היא סכנה ממשית לביטחון ישראל. מצד שני, מדינה פלשתינית קטנה ביהודה ושומרון אינה בת־קיימא; לא תוכל לכלכל את עצמה, ובוודאי לא לקלוט לתוכה את הפליטים ולפתור את בעייתם. המצוקה הצפויה באותה מדינה תביא בהכרח לחיכוכים עם ישראל שיידרדרו למלחמה. גם ישראל קטנה, בגבולות מצומקים ובלתי מוגנים, תקרוץ לתוקפנות ערבית.

על פי הדיווח, נשיא מצרים א־סיסי דחה את ההצעה. אין זה מפתיע; עקב אכילס של הרעיון הוא שאין לו פרטנר בצד השני. בכך הוא דומה לכל רעיון הכולל קיומה של מדינה יהודית בא"י. הפלשתינים דחו את ההצעות מרחיקות הלכת שקיבלו מראשי הממשלה ברק ואולמרט, מנשיא ארה"ב קלינטון וממזכיר המדינה קרי. הם מעולם לא ויתרו על תביעת "השיבה", שמשמעותה הטבעת כבשת הרש של ישראל במיליוני פלשתינים. במקום להמשיך ולדקלם "שתי מדינות לשני עמים בקווי 49'" - מוטב להנכיח בשיח הבינלאומי רעיונות יצירתיים, שיכולים להיות בסיס לשלום אמת, למרות שבשלב זה אין להם שותפים.

עד שיהיה פרטנר לפתרון קבע - ויש להודות שאין אחד כזה באופק - עלינו לנהל את הסכסוך בשום שכל, תוך שמירה על האינטרסים הלאומיים והביטחוניים שלנו. עלינו להבטיח גבולות בני־הגנה, ובראש ובראשונה שבקעת הירדן במובנה הרחב ביותר, כולל המורדות המזרחיים של השומרון ומדבר יהודה, תהיה ישראלית. עלינו להבטיח שירושלים השלמה תמשיך להיות בירת ישראל והעם היהודי (גם אם אפשר לוותר על אי אלו כפרים ערביים בשוליה, שסופחו לאחר מלחמת ששת הימים). עלינו להבטיח את קיומה של ההתיישבות הישראלית, ובוודאי גושי ההתיישבות.

עם זאת, אסור לנו לסכן את היותנו מדינת לאום יהודי בעלת רוב יהודי מובהק לדורות, ולכן אין מקום לרעיונות של סיפוח יהודה ושומרון. האינטרס הישראלי מחייב להבטיח את קיומה של הרשות הפלשתינית, לפחות עד פתרון הקבע, כישות שהיא בין אוטונומיה חזקה, למדינה מינוס.