"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מניעת פיטורים בחברות: הממשלה מסבה נזק של ממש לשוק

,עודכן

עורו, חברות. מי שעדיין לא הבין, שיטת ההסתדרות פרצה גבולות ומעתה גם גופים עסקיים וציבוריים יכולים לרכוב על הגל. רוצים כסף מקופת המדינה? הקלות ברגולציה? אין בעיה! ספרו לנו כמה עובדים יש לכם, ואם הם רבים ויש פוטנציאל לפטר אותם תזכו בקופה. כמובן שעובד מהפריפריה שווה בערך כמו שלושה עובדים מהמרכז.

אחרי שהממשלה נכנסה לפאניקה מהפיטורים בטבע, גם ECI פרסמו על כוונה לפטר 100 עובדים והמדינה נרעשה. אתמול גם עיריית ירושלים התריסה באוצר שאם יתבצע קיצוץ בתקציבה המהלך יגרור גל פיטורים בעירייה. עכשיו כל שנותר לשרי הממשלה הוא לרוץ אחרי החברות ולכבות את השריפות הדמיוניות, וכמובן לחזור ולספר לנו על ההישגים במניעת פיטורים. כך הממשלה למעשה לוקחת אחריות על התנהלות החברות הגדולות במשק, ממש כמו במדינות שאנחנו מאוד לא רוצים להידמות להן.

אנחנו חיים בעידן שהתופעה הזו תלך ותתעצם. המבנה הסולידי של החברות כבר לא מתאים לתקופה. אנחנו יודעים זאת מחיינו האישיים - בניגוד לדורות הקודמים רובנו כבר לא מצפים לעבוד במקום עבודה אחד על הפנסיה. זה אפילו רצוי להחליף מקומות עבודה, ואפילו לשנות מקצועות והתמחויות. זה ברמת הפרט.

ברמת המדינה המשמעות היא שחברות משתנות. הטלפון החכם מוציא מהשוק תעשיות של נגנים ומצלמות; שינויים בשוק התרופות בעולם מוציא מהשוק צורך בחברות מסוימות; שינויים בעולם הדפוס מוציאים מהשוק מקצועות של קדם דפוס ועובדי דפוס רבים; האינטרנט מצמצם את שוק הדפוס וכדומה. אז מהו תפקיד המדינה? האם זה תפקידה לשמר את הקיים? לקחת אחריות על השינויים המחויבים על ידי המציאות החדשה? כמובן שלא!

גם אם השינויים האלה יוצרים בעיות לחלק מהמפוטרים שלא בקלות ימצאו את עצמם בתעסוקה חדשה. אלא שהעובדה היא שתופעת האבטלה בארץ, כמו במדינות מפותחות אחרות, רק מצטמצמת. השינויים יוצרים מציאות טובה יותר לכולנו. העולם הטכנולוגי החדש ייתר מקצועות ותפקידים פוגעניים, כמו עבודת ידיים מזיקה בבית הדפוס, סבלים בנמל ועוד.

ניסיונות הממשלה למצוא פתרונות במקום השוק לא רק נועדו לכישלון, הם אלה שמסבים נזק של ממש לשוק. הם גורמים לבזבוז כספי ציבור; הם מרחיקים חברות חדשות מישראל, מכיוון שהקושי בפיטורי עובדים הוא שיקול מרכזי בשכירתם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ערן בר-טל

העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.

כדאילהכיר