הכדורסל הישראלי מחפש מבוגר אחראי

1.בימים האחרונים הרהרתי אם דאג וטוני, כוכבי "מנהרת הזמן", נחתו כאן והחזירו את חובבי הכדורסל לשנות ה־80. אז נאלצנו לשמוע ברדיו את חצי הגמר המרתק ב־1984 שבו הדיחה הפועל ר"ג את מכבי ת"א, ואת איומיה של הפועל ת"א ב־1989 לא לאפשר לערוץ הראשון לשדר את הדרבים עקב "אפליה" לטובת הצהובים.

עצבים רבים היו מנת חלקם אז של חובבי הכדורסל, שנבצר מהם לצפות במשחקים נהדרים. והנה נער הייתי גם זקנתי ועל סף 2018 - עידן שבו כל אחד מחזיק מצלמה - שוב חזר הניגון.

2.הפועל ת"א היא קבוצת אוהדים. הבעיה היא שההנהלה שלה נאלצת לעיתים להוביל את המועדון לפי גחמות האולטראס, ולא על פי השכל הישר. כך, למשל, היה במקרה ריצ'רד האוול, ששבוע אחרי שכמעט התקוטט עם אוהדי הפועל ת"א, נשלח לירושלים. אפילו שמעון אמסלם, סמל המועדון, נאלץ לעבור גידופים וקללות מאותו יציע, אז מה נאמר על אותם צלמים שחוזרים רטובים הביתה, ולא מזיעה?

הרי זה נשמע אירוני שדווקא קבוצת אוהדים מחליטה להעניש אוהדי כדורסל בכל הארץ שרצו לראות את הדרבי. מעניין מה היה קורה אם הפועל ירושלים או הפועל חולון היו מוגרלות מול הפועל ת"א ומבקשות לשחק ביום ראשון. גם אז היו יוצאים למלחמת חורמה?

3.אבל מה שעצוב בשבוע האחרון הוא שלא נמצא בכדורסל הישראלי מישהו שיוריד את רמי כהן וחבריו מהעץ הגבוה שעליו טיפסו, וברגע האחרון נמצא הסולם שסיפקה השופטת ירדנה סרוסי. היו שהאשימו את האיגוד בהודעה ובאישור המוקדם שניפק להפועל ת"א. מצד שני, לא ברור מדוע סירבו במינהלת לדחות את דרבי הליגה מיום שלישי לרביעי או ל־23 בינואר לדוגמה, ואז טיעוני הפועל למרחק של 48 שעות לדרבי הליגה היו מתאדים מאליהם.

בימים האלה לא רק שאין מלך בכדורסל הישראלי - לא נמצא אפילו מבוגר אחראי. איש הישר בעיניו יעשה.