נאום הבגידה של שרגא משקף היטב את רוחה של המחאה כולה

כשיו"ר התנועה לאיכות השלטון מכנה את ראש הממשלה "בוגד", ראוי להתעכב על כך. "מושחת" כבר שמענו, "חזיר", "מחרחר מלחמה" ואפילו "פשיסט" אלו הנעימות הרגילות בשדרות רוטשילד, אבל "בוגד" זה כבר משהו אחר. במי הוא בוגד? לטובת מה? ובכן, כאן נכנסים למחוזות הקונספירציה והספקולציות התקשורתיות. הרי בנימין נתניהו כלל לא נחקר בפרשת הצוללות, והסיפור המצרי הוא לא יותר מפרסום עיתונאי שפרטיו האמיתיים לא ידועים ומעולם לא אומתו. אבל בשביל הלוחם הגדול בשחיתות אליעד שרגא, די בכך כדי להאשים ראש ממשלה מכהן בבגידה במדינה.

זו אינה הפתעה, נאום הבגידה של שרגא משקף היטב את רוחה של המחאה כולה: חריצת דין ציבורי ללא משפט וללא הליך סדור. הרי די היה בשמועות מסוימות על פתיחה ב"בדיקה" בענייני נתניהו כדי להוציא את מני נפתלי ועדת יחצניו אל הרחובות, בהפגנות חסרות תקדים מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, כשמטרתם המוצהרת אחת - להשפיע על שיקול דעתו של היועץ, להכניס שיקולים זרים למשוואת אכיפת החוק ולגרום להגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו.

התנועה לאיכות השלטון משתתפת בהפגנות הללו בשבועות האחרונים ומשקיעה בנושא גם משאבים כספיים. התנועה "לוקחת חלק במחאה ומתקצבת את הפעילות שמתבצעת במסגרת זו", נמסר בתשובה לפנייתנו; דבר הכולל גם השתתפות באלפי שקלים במימון מודעות בעיתון "מקור ראשון" לקידום ההפגנה של יועז הנדל בירושלים בשבוע שעבר, ופנייה למשטרה לבקש אישור עבורה.

שרגא, אם כן, הוא לא סתם נואם מזדמן בהפגנה; במובנים רבים הוא שותף בכיר שלה. כשהוא נואם על רקע שלט הקורא "מנדלבליט תתפטר - לא מאמינים לך יותר" - איש כבר לא מאמין שהוא לוחם נגד "השחיתות השלטונית". לא ולא. הוא לוחם נגד חזקת החפות, נגד ההליך ההוגן, נגד שלטון החוק, נגד הפרדת הרשויות ונגד הדמוקרטיה.

אנשים כמו שרגא ואלדד יניב, המציגים עצמם כ"פטריוטים" ולוחמי צדק, מעוניינים בדבר אחד בלבד: פחות כוח להמוני העם - שהרי הללו הם "רפי שכל וזבי חוטם" כאמירתו הגזענית של שרגא כלפי ח"כ דוד אמסלם - ויותר כוח לפקידות העריצה: שוטרים, חוקרים ושופטים. אבל בעיקר - יותר כוח לעצמם.