כשמדע האקלים נקנה בכסף: היכן ההתחממות הגלובלית?

"כל אנשי הצוות נאבקו לעצור את הדמעות למראה הדוב הגוסס", כתב הצלם פול ניקלן עם פרסום סרטון, שבו נראה דוב קוטב רזה מאד תר אחר מזון. הכותרות לא איחרו: האנושות בדרך לאסון אקולוגי חסר תקדים - עליית מפלס המים בעולם שעלולה להשמיד ערים שלמות. חתן פרס נובל לשלום, אל גור, המשיך להפחיד בדבר עליית הטמפרטורה הגלובלית. סוף האנושות הגיע.

נזכרתי במרק טווין שאמר: "הכל מדברים על מזג האוויר, אך איש אינו עושה דבר בקשר לכך". ניבא ולא ידע מה ניבא. אם שני טריליון דולר (2000 מיליארד דולר!) הוצאו בעשור האחרון כדי להוריד את פליטת גזי החממה לאטמוספירה, ללא הצלחה יתרה - משהו כאן משובש. התזה המדעית הבסיסית גרסה שככל שריכוז גזי החממה, במיוחד פחמן דו־חמצני, יעלה - הטמפרטורה תעלה. אבל היא ממאנת לעלות בפרקי זמן ארוכים, מאז החלו המדידות ב־1850. כישלון התזה היה אמור לאחסן אותה בספרי ההיסטוריה ולשלוח את המדענים לחפש אחרת.

אלא שבימים בהם הניתוח המדעי והתצפית האובייקטיבית מתחלפים במפלי דמעות על גסיסת דוב, יש לשוב מספר שנים לאחור ולשאול, כיצד הצליחו ארגוני הירוקים להפוך את גז החיים של צמחיית כדור הארץ - הפחמן הדו־חמצני - לאויב האנושות? אם נפוצה האשמה כה חמורה שבה האדם הוא האחראי ל'קטסטרופות האקלימיות' - בעוד שתרומת האדם לפליטת הפחמן הדו־חמצני היא פרומיל מסך כל גזי החממה - משהו כאן מקולקל מן היסוד.

מול הדת החדשה של ההתחממות הגלובלית, כדאי להציב פיזיקאי כמו חתן פרס נובל Ivar Giaever החוזר ואומר: אני 'סקפטי'. וכאשר חתן פרס נובל לפיזיקה Robert B. Laughlin מנסה להרגיע: "כדור הארץ יכול לרפא את עצמו, אין בכוחנו לשלוט באקלים, כדור הארץ לא אחראי להחלטות של ממשלות" - יש לשוב לנתונים.

תיאוריה מדעית הנקנית בכסף ירוק, סופה להיזרק לפח האשפה. במשך 15 שנים רצופות, מאז שנת 1999, הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת מסרבת לעלות, בניגוד לתחזיות מומחי האקלים שהתבססו על מודלים פיזיקליים שכשלו. לעומת זאת, למרות השקעות העתק בניסיון להקטין את גזי החממה, ריכוז הפחמן הדו־חמצני ממשיך לעלות. ההצגה וגניבת הדעת על הפשרה המונית של הקרח הצפוני, מסתירה מצבורי קרח ענקיים בקוטב הדרומי.

חמור מכך, איש לא מסביר מדוע דווקא בשנה 'החמה בהיסטוריה', המינימום העונתי של הצטברות הקרח בקוטב הצפוני גדול ב־10% מהמינימום העונתי לפני 10 שנים? איש לא יספר לכם שעליית פני הימים בשנה היא בשיעור של 2.5 מ"מ, בזמן שאל גור מדווח על עלייה של פי־25 מהנתון הזה. עוצמת הסופות והתדירות לא עלתה, בניגוד לדעת אותם חוקרי אקלים.

עליהם אמר פרופ' הרולד לואיס מאונ' קליפורניה, סנטה ברברה: "זו ההונאה הפסאודו־מדעית הגדולה והמצליחה ביותר שראיתי בימי חיי הארוכים כפיסיקאי. כול מי שיש לו ספק שיקרא את מסמכי קליימט־גייט, החושפים את ההונאה".

אז מי ישלם בעבור נזקיה של הגניבה המדעית הגדולה בהיסטוריה?

ד"ר גבי אביטל הוא מומחה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל