הוועדה למינוי שופטים: מדוע מסתירים את סינון המועמדים

לא בכל יום מגיעה לשולחנו של שופט מחוזי הכרעה בעניינים הרגישים ביותר של הליך בחירת השופטים. את "ועדת השניים" מכיר כל שופט שלום שרוצה להתקדם לבית המשפט המחוזי. כחלק מההליך הלא מוכר הוא מוזמן לוועדת מבדק חשאית שקיומה נשמר בסוד מפני הציבור שנים ארוכות.

בוועדה מכהנים שני שופטים בדימוס. מאז 2007 מפעילים אותה נשיאי ביהמ"ש העליון בצורה דיסקרטית, ומסננים מועמדים לשפיטה באמצעות מדדים ומבחנים שרק הם יודעים.

שופט המחוזי ארנון דראל מן הסתם לא הרגיש נוח להידרש לעתירה התובעת מנשיאת העליון לשעבר מרים נאור לתת פומבי לפרוטוקולים ולהמלצות הועדה שהיא מפעילה. אבל רצה הגורל ולאחר שנאור סירבה לבקשת חופש המידע, הונחה בפניו עתירה מנהלית שדורשת ממנו לאכוף את חוק חופש המידע גם על הנשיאה ולחייב אותה בפרסום החומרים.

נאור והנהלת בתי המשפט טענו, שחוק חופש המידע לא חל על הוועדה החשאית משום שהיא פועלת כזרועה הארוכה של הנשיאה היושבת בוועדה לבחירת שופטים, וועדה שזכתה באמצעות פסיקה ישנה בעליון לפטור חריג מחופש המידע, למרות החוק הברור. כך, למרות שתוצרי ועדת השניים לא הוגשו עד לאחרונה לחברי הועדה לבחירת שופטים, אלא רק לשופטים מקרב חבריה, יש בטענת הנהלת בתי המשפט סתירה וניצול פסיקה ישנה כדי להסתיר את ועדת השניים כיום. גם היום, לאחר הדיון הציבורי שהתעורר, מוגשת לוועדה לבחירת שופטים רק תמצית החלטת הוועדה המסננת.

מדיניות ההסתרה העלימה בעשור האחרון את עצם קיום הוועדה שהיא הדרך היחידה לקידום שופט. מועמד שלא ישכנע את שני חברי הוועדה שהוא עובר את שיקול דעתם, לא יקבל את תמיכת שלושת השופטים בוועדת הבחירה. שופט שלא עבר את מבחני הועדה החשאית, לא יעז להגיש מועמדות. סביר להניח שלא רק שמועמדותו תידחה, אלא הוא יסומן כשופט סורר שלא נשמע ל"המלצות" נציגי העליון.

עתירת התנועה למשילות ודמוקרטיה שהוגשה למחוזי אמנם אילצה את הנהלת בתי המשפט למסור מידע חלקי שעד אז לא פורסם, אך השופט דראל דחה השבוע את העתירה כשהסתפק בפסקה קצרה שבה קבע כי חופש המידע אינו הדרך לבקש זאת.

השופט לא התמודד עם מסכת העובדות המוכיחה כי העבודה השיטתית של ועדת השניים מנהלת חיים משל עצמה עם כללים נוקשים של וותק ויכולות סובייקטיביות. כשופט שדן פעמים רבות בעתירות חופש מידע, גם הוא יודע שעתירה כזו שהייתה מוגשת נגד כל גוף אחר במדינה הייתה מתקבלת והמידע היה נחשף.

פסיקת המחוזי אינה סוף פסוק. על הפרק מוגש ערעור לבית המשפט העליון כדי שאם כבר מתקיימת הסתרה, לפחות שהיא תהיה גלויה.

יהודה עמרני הוא מנהל התנועה למשילות ודמוקרטיה