הפלשתינים לא הבינו: המערב הולך ומתנכר להם

הכוונה האמריקנית להכריז על ירושלים המאוחדת כבירת ישראל היא תמצית ההכרה ההיסטורית, הדתית והמדינית המתגלמת בשלוש הדתות המונותיאיסטיות העיקריות - ולפיה ירושלים היא בירתו הבלעדית של העם היהודי.

תביעת הפלשתינים להקמת בירתם העתידית בירושלים בשל קדושת אל־אקצא (וכן כי "ישו היה פלשתיני") משוללת בסיס דתי, היסטורי ומדיני ומזכירה בקנטרנותה (כמו תביעת המגילות הגנוזות כנכס לאומי פלשתיני) את המשל הערבי "עז – גם אם היא עפה" על אדם המתעקש שהחיה מולו היא עז אף על פי שהיא עפה.

לאור איומי התגובה הפלשתיניים ברור כי אבסורד "העז" שטבע ערפאת במוחות חסידיו - בדבר הקמת "פלשתין" שבירתה ירושלים, כמו עז התביעה ל"זכות השיבה" ואי ההכרה בישראל כמדינה יהודית - נועד למנוע כל הסדר עתידי עימנו.

בשיחות שקיימתי עם שייח' אחמד יאסין, המופתי, המנהיג הפלשתיני פייסל אל־חוסייני ופעילים פלשתינים אחרים העליתי את העובדה שמבחינה היסטורית מעולם לא היתה מדינה פלשתינית ולכן ירושלים לא היתה מעולם בירתה. לכן אין זה הגיוני שהעיר המשמשת בירת ישראל תחולק לטובת ישות בהקמה המתפקדת מבירתה - ברמאללה.

אתגרתי מנהיגים אלה בעובדה שלפי הקוראן, יורשי הארץ הם היהודים ואילו הפלשתינים לא מוזכרים כלל. הוספתי כי מסגד אל־אקצא מקודש למוסלמים ולא רק לפלשתינים. הצגתי בפניהם את העובדה שבעולם הערבי־אסלאמי אין שום אתר מקודש לאסלאם שהפך לבירה, ולכן מכה או אלמדינה אינן בירת סעודיה ואף ירדן לא הפכה את ירושלים לבירתה לפני 67'.

מעודי לא שמעתי מנהיג או בר פלוגתא פלשתיני המסוגל להתמודד עם טיעונים אלה זולת ההכחשה הנואלת שאיננו בני ישראל האמיתיים יורשי הארץ. אדרבה, דווקא מנהיגים ופובליציסטים במדינות ערב והמפרץ מפיצים לאחרונה בגלוי התבטאויות מנומקות מבחינה דתית, היסטורית ומדינית בזכות ישראל ובגנות הפלשתינים.

בתגובה לכוונות האמריקנים להכיר בירושלים המאוחדת כבירת ישראל איימו בכירים פלשתינים מסוגו של סאיב עריקאת כי הכרה זו היא "משחק באש", שיבעיר את המזרח התיכון כשדה קטל. אלא שבינתיים אימצו תנועות הטרור האסלאמיות אל־קאעידה, דאעש וקבוצות הבית הפלשתיניות, הג'יהאד האסלאמי וחמאס (וחיזבאללה) את הסטארט־אפ הטרוריסטי הפלשתיני והתעלו עליו כמו במשל הערבי: "לימדנוכם לקבץ נדבות וקבצניכם הקדימונו על הפתחים". בכיר הפת"ח נביל עמרו הודה בפסימיות בראיון לאל־ג'זירה שהסכם אוסלו, שדחה את בעיות הליבה לסוף, היה טעות, וברור שישראל לא תוותר לעולם על ירושלים ועל ההתנחלויות. לדבריו, הבעיה הפלשתינית הפכה שולית וחסרת מנופים אופרטיביים, דווקא בשל הטרור והחורבן על מיליוני הפליטים שהביא.

המשל הערבי גורס: "הרטוב רטוב - ואינו מפחד מפני הגשם". האיומים הפלשתיניים מלב המזרח התיכון הבוער אינם מניעים שום מדינה ערבית להתאבד למענם בידיעה שלפחות חלקם (חמאס והג'יהאד האסלאמי) נעזרים במימון, בחימוש ובאג'נדה איראניים. הפלשתינים לא הפנימו עדיין כי בשל הפליטים, ההרס והטרור העולמי שינו "הממזרים" במערב גם את היחס לטרור הפלשתיני וכל כדור שישגרו יעמיק את הניכור הקיים ממילא כלפיהם. מבחינת הפלשתינים, העז ממשיכה להתעופף.