רפורמת המס של טראמפ תחזיר את החברות הביתה

המטרה המוצהרת של רפורמת המס של טראמפ היא החזרת החברות האמריקניות הביתה. זה נהדר לאמריקנים, אבל עלול להיות רע לנו. במסגרת התוכנית יש כוונה להטיל מס גם על חברות אמריקניות מחוץ לארה"ב, למרות שלא ברור עד כמה הדבר ישים מבחינה משפטית.

במאבק על החברות הגדולות ישראל נמצאת מלכתחילה בנחיתות. היא מרוחקת מהשווקים האירופי והאמריקני, הן מבחינת המרחק הפיזי והן מבחינת שפה ותרבות. היתרון המרכזי שלנו הוא כוח האדם האיכותי בשכר זול יחסית לארה"ב, אבל בהפרש מיסוי כזה גם היתרון הזה עלול להיטשטש. חלק מהחברות ייאלצו לוותר על היצירתיות הישראלית, וחלק פשוט יעבירו את הישראלים איתן לארה"ב. רילוקיישן לכל פועל.

שר האוצר, משה כחלון, הקדים רפואה למכה וקידם מסלול מיסוי מופחת לחברות היי־טק, שעל פיו מס הדיבידנד ירד מ־30% ל־4%, מס חברות על חברות היי־טק קטנות יהיה 12% ועל חברות ענק בעלות מחזור מכירות של 10 מיליארד שקלים ויותר רק 6%.

גם זה עלול לא להספיק. חברות שפועלות רק בשוק המקומי, כמו שופרסל, ימשיכו לפעול בישראל גם בשיעור מס גבוה, אבל כל היזמים בטווח הביניים, בין חברות צריכה מקומיות וחברות היי־טק גלובליות, ייבחנו ברצינות מעבר למדינה שבה המיסוי נעשה יותר נוח.

בעולם שבו קל יותר ויותר להעביר חברות ממדינה למדינה, הגיע הזמן לחשוב מחדש על כל הקונספט של מיסוי חברות. החשש המרכזי שהורדת מס חברות תפגע בהכנסות ממסים, לא סביר במקרה הזה. גם בלי לבדוק את מיקומנו על עקומת לאופר (היקף גביית המס כפונקציה של שיעור המס), החלופה שבה מס החברות בישראל גבוה יותר מהמדינות המתחרות תפגע בהכנסות ממסים הרבה יותר.

הכותב הוא חוקר במחלקה לכלכלה של אוניברסיטת בר־אילן